The Ashkenazic Manual

An Introduction to Ashkenazic Hebrew and Aramaic

 

COMPANION TO: THE ASHKENAZIC DICTIONARY

See also Youtube audio selections


by Dovid Katz

AUTHOR’S PREVIOUS WORKS ON ASHKENAZIC HEBREW AND ARAMAIC

WORK IN PROGRESS: Draft only (of 30 March 2021) of the manual, which originated as course notes for Introduction to Ashkenazic Hebrew (and Aramaic), held as part of the Workmen’s Circle Spring 2021 program of online courses. Comments, corrections and suggestions are welcome (info@yddishculturaldictionary.org).

ACKNOWLEDGMENTS: The author wishes to thank Kolia Borodulin, director of Yiddish programming at the Workmens Circle (NY), for his generosity of spirit and assistance in enabling Ashkenazic (Hebrew and Aramaic) to find its place within wider Yiddish and East European Jewish studies in the Spring 2021 session. Thanks are due to all thirty or so participants in the first course for their contributions; to technical director (and Ashkenazic connoisseur) Boruch Bloom; to Nessa Olshansky-Ashtar (Hamilton, Canada), Prof. Rachel Albeck-Gidron (Bar Ilan Univ.), Philip Schwartz (Wroclaw, Poland), Julia Rets (St. Petersburg, Russia), and Gabriel A. Zuckerberg (New York) for their suggestions and corrections to the evolving manuscript. Siarhej Shupa (Prague) kindly provided the texts to three forgotten Hebrew poems by Yiddish master poet Meyshe Kulbak from the poet’s youth. Thanks also to Joanna (Ashke) Czaban (Krinki, Poland) and Julia Rets for recording bona fide Ashkenazic versions of poems by Biliak, Imber and Tchernichovsky; to Alex Foreman (Chicago, Ill.) for permission to include his exceptional online recordings of  Bialik poems, and for his gracious agreement to visit the final session. Other visitors who provided valuable input include Daniel Galay (Leyvik House, Tel Aviv) and Professor Shalom Goldman (Middlebury College). It would be remiss to omit my gratitude to the two major sources of living Ashkenazic in my early life: my late father, poet Menke Katz, and my enrollment in Etz Chaim of Boro Park for part of my elementary school education when it was perhaps the last Ashkenazic (Ivris b’Ivris) speaking school on the planet, with lifelong gratitude to our beloved principal and teachers: Rabbi Israel Dov Lerner and his teaching staff, including Mrs. Adelman, Mrs. Klayman, Mrs. Koppelman, Mr. Ostrow and Rabbi Sonnenschein. Some of the material herein hails from some three decades of Yiddish expeditions in Eastern Europe, for which the beginnings of an atlas and video archive are online. Spinoffs from the Workmens Circle course include, in addition to ths present manual, a mini-dictionary and youtube playlist. Naturally, full responsibility for errors, shortcomings and opinions expressed, implicitly or otherwise, rests with the author alone.


Liturgical Samples Quickfinder:

HAFTORAH BLESSINGS

MOURNER’S KADDISH (FORMAL; INTIMATE; MORE INTIMATE)

PASSOVER: FOUR QUESTIONSTEN PLAGUESKHAD GADYO

Hebrew Poetry Quickfinder: 

H.N. BIALIK ♫

Y.L. GORDON

N.H. IMBER ♫

M. KULBAK

S. TCHERNICHOVSKY ♫

ASHKENAZIC MINI-DICTIONARY

Contents

Vocalism of Standard Ashkenazic (Standard  + Southern and Northern Dialects)

Consonantism

Three Major Types of Ashkenazic:

Ashke-1

Ashke-2

Ashke-3

Key Feature of Ashke-3: Closed Syllable Shortening

Ashkenazic Stressblockers

Ashkenazic Variability

Rhythm

Rhyme

Dialect

Yiddishization

The Pleasure Principle

 

Texts

Prayers

Two of the Post-Haftorah Blessings

Passover Seyder Selections

The Four Questions (bilingual Yiddish-Hebrew)

The Ten Plagues

Khad Gadyo

Mourner’s Kaddish

Formal Kaddish (in Ashke-1)

Intimate  Kaddish (in Ashke-2)

More Intimate Kaddish (in Ashke-3)

Composite Kaddish

Modern Hebrew Poetry

H.N. Bialik

Loy Bayóym V’lóy Baláylo

in Standard Ashkenazic
in Southern (Warsaw)
in Northern (Vilna)
(The author’s Yiddish version)

B’ír Haharéygo

Bisshuvosi

*

Y. L. Gordon

Hasús Vəhasís

*

N.H. Imber

Hatikvoh

in Standard Ashkenazic
in Southern (Warsaw)
in Northern (Vilna)
Original poem (with Standard Ashkenazic transcription)

*

Meyshe Kulbak

Gan Stov

Day Ekhovey

Bəaflúlis Leyl

*

Sh. Tchernichovsky

Sákhki Sákhki

(Y.Y. Shvarts’s Yiddish translation)

*

 

Morphology, Lexicon, Semantics, Syntax

Mini-Dictionary

Appendices

Appendix 1: Excerpt from Daniel Persky’s Correct Hebrew (N.Y. 1062)

 

 




Vowels

אַ (\אֲ)

a

אַתְּ; אַתָּה, גַּן; נַחַתֿ, צַד, קַל, רַק.


אָ (\אֳ)

o ([ɔ])

אָדָם; הָלַךְ; כְּּבוֹדָהּ; לְבָנָה; נְתַֿנְיָהוּ; עָשָֹה; עָתִֿיד; שָׁם

Note: In Southern  dialects realized as u in open syllables, o in closed syllables: אָדָם = udom. Realized as o in the case of possessive hey with mapik: כְּבוֹדׁה = kvoydo.


אֶ (\אֱ) 

e ([ε])

אֶל; בְּדִיעֶבֶד; חֶסֶד; מֶלֶךְ; מְפוּרסֶמֶתֿ; מְרַחֶפֶתֿ; תִּפְאֶרֶתֿ

Note: In Southern dialects realized as ey [ej] in (primevally) stressed open syllables, but as e ([ε]) in syllables to which originally ultimate stress shifted to peuniltimate in Ashkenazc: חֶסֶד = khéysed, but אֱמֶתֿ = émes.


אֵ(י)

ey ([ej])

אֵל; אֵלֶה; בְּהֵמָה; בִּשְׁלֵמוּתֿ; הֵם; חֵשֶׁק; כֵּן

Note: In Southern dialects, realized as ay ([aj]): חֵשֶׁק = kháyshek; הֵם = haym.


אִ(י) 

i (/iy)

אִם, לִפְנֵי; מִפִּי; יְלִיד; כִּתָּה; קִיר; קְלִיפָּה.


אוֹ (\אֹ)

oy ([ɔj])

חוֹשֶֶׁךְ; חֲלוֹמוֹתֿ; כְּבוֹדוֹ; סוֹדוֹתֿ; קוֹלוֹתֿ, שׁוֹמֵר; תּוֹרָה

Note 1: In Northern dalects: ey ([ej]: קוֹלוֹתֿ = keyleys; חֲלוֹמוֹתֿ = khaleymeys.

Note 2: In the United States, Britain and other English speaking countries, an o: (ou) realization (“o as in home”)  often replaced the East European oy (/Northern ey) realizations of holem. Similar realizations were found in older German Jewish traditions.


אוּ (\אֻ)

u

גְּדוּלָה; גּוּפאָ; הוּא; כְּלוּם; סְעוּדָה; תְּחוּם; קוּף

Note: In Southern dialects the realization is (whether long or short dependent on position and dialect): הוּא = hi(:), גְּדולָה = gedilu.


Consontantism

שַׁבָּתֿ, לָתֵֿתֿ, תְּרוּמוֹתֿ

Classically spirantized tof (historically θ, or th as in thought), is pronounced s. Because of many students’ difficulty in averting its collapse with plosive תּ as unitary t, the spirantized ת is marked in this manual with the classical rofe over the letter denoting spirantized s: תֿ.



  The Three Basic Types of Ashkenazic Hebrew

  „מַלְכוּתֿ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ“

(Esther 3:6, 9:30)

Ashke-1

 Formal Biblical Reading and Other Formal Pointed-Text Contents

malkhús akhashveyróysh 

(S: malkhís akhashvayróysh; N: malkhús akhashveyréysh)

Word-final stress where denoted by Tiberian accentuation, with no posttonic vowel reduction


Ashke-2

 in popular prayer, informal biblical readings in modern European Hebrew poetry and among East European revivers of living Hebrew

málkhus akhashvéyroysh 

(S: málkhis akhashváyroysh; N: málkhus akhashvéyreysh)

Penultimate stress with no posttonic reduction


Ashke-3

 Talmud,  intimate/informal prayer, the Semitic Component in vernacular Yiddish

málkhəs akhashvéyrəsh 

(S: málkhəs akhashváyrəsh; N: málkhəs akhashvéyrəsh)

Penultimate stress with posttonic reduction (+Closed Syllable Shortening)




Major Blockers of Penultimate Stress

1

Shewa as a rule is not stressed (and is in fact often deleted):

בְּכוֹר [bəkhóyr], Northern: [bəkhéyr], SCY/T (=Semitic Component in Yiddish and Talmudic studies): [bəkhór] or [pkhór] (‘the eldest son’)

גְּבוּל [gəvúl], Southern: [gəvíl], SCY/T: [gvúl], Southern: [gvíl] (‘border’)

כְּמוֹ [kəmóy], Northern: [kəméy] (‘like’, ‘similar to’)


2

Prefixed non-root morphemes are generally not stressed. These include:

Definite articles:

הַבֵּן [habéyn], Southern [habáyn]; when cited in  SCY/T and Talmudic studies: [habén] (‘the son’)

הַיוֹם  [hayóym], Northern [hayéym] ; in SCY/T: [hayóm] (‘the day’; ‘today’)

הָעָם [hoóm], Southern [hu:óm] (‘the nation’)


Prepositions:

לַשֵׁם [lashéym], Southern: [bəsháym]; SCY/T: [lashém] (‘to the name’)

בַּסוֹף [basóyf], Northern: [baséyf]; SCY/T: [basóf] (‘at the end’)

מִכָּל [mikól] (‘from all’)


Relativizing pronoun:

שֶבָּא [shebó], Southern: [shebú:] (‘that came’, ‘who came’)

שֶאֵין [she-éyn], Soutyhern: [sheáyn], SCY/T: [she-én]  (‘that is not’, ‘that does not’)


3

‘Sacred Stress’:

אָמֵן [oméyn], Southern: [umáyn] (‘Amen’)

יְיָ  [adoynóy], Northern: [adeynóy], SCY/T: [adənóy] (‘God’, ‘The Lord’); also (to avoid uttering the sacred: [adoyshém], Northern: [adeyshém}, SCY/T: [adəshém]

אֱלֹהִים [eloyhím], Northern: [eleyhím]. SCT/T: [eləhím] (‘God’)

יעמוד [yaamóyd], Northern: [yaaméyd] (‘There will rise’ [calling up the next to say the blessings over the portion of the Torah about to be read]


4

Three-letter Acronymics in the Nominal Templates CaCáC and CaCó:

חב″ד  [khabád] (Chabad [Lubavitch Hasidism]); {< חכמה בינה דעתֿ}

חג″תֿ  [khagás] (Southern / Non-Litvak, ‘real’ Hasidim); {< חסד גבורה תפארתֿ}

חז″ל [khazál] (‘the great sages of blessed memory’) {< חכמינו זכרונם לברכה}

רמ″א  [ramó], Southern: [ramú] (the Ramo, Rabbi Moses Isserles) {< ר′ משה איסרליש}

רח″ש [rakhásh] (expenses of hiring the rabbi, cantor and beadle for wedding or other religious event) {< רב חזן שמש}

של″ה [shaló], Southern: [shalú:] (Shney Lukhoys Habris = Rabbi Isaiah Horowitz) {< שני לוחות הברית}

שס″ה [shasó], Southern: [shasú:] (‘365 [days of the solar calendar’) {< ‘ש’+ס’+ה}

תנ″ך [tanákh[ (‘the Hebrew Bible’) {< תורה נביאים כתֿובים}

Note: the rule does not generally hold for other acronyms which tend to follow the penultimate pattern,  e.g. רש″י (Ráshi; SCY(T): Ráshə),  מלבי″ם (Málbim), יעב″ץ  (Yá(y)vits),  רמב″ם (Rámbam = Maimonides),  מהרש″א  (Mehársho). The case of רמב″ן (rambán = Moses Ben Nachman = Nachmanides) is generally explained by the need for sharp contrast with the acronym of Maimonides.



Ashke-3: Semitic Component in Yiddish; Study and exposition of Hebrew and Aramaic texts of Bible, Talmud, Kabbalah (SCYT)

“Living Language and Unpointed Texts”

 

 

Closed Syllable Shortening:

k(ə)lol, k(ə)lolim → klal, klolim

leyts, leytsim → lets, leytsim, 

soyfeyr, soyfrimsoyfer, sofrim

Note: Quantitatively, the oral and “read” (whether or not out loud) use of Ashke-3 over the last millennium is exponentially higher than the others combined, including entire days of intensive study of unpointed texts, and for many also heavily encroaching in some pointed) prayer texts. This is verily the language of everyday life (the Semitic Component of the full daily language Yiddish). The rise of Ashke-2, primarily in the hands of the great Hebrew poets of nineteenth and early twentieth century, stands in stark counterpoint to the less formal (most widely used) Ashke-3 and the more formal Ashke-1 (mastered by Torah readers and other scholars).  Beyond posttonic reduction of vowels to various degrees of shewa, the stressed syllables are processed by Closed Syllable Shortening. For Yiddish linguists: In closed syllables, Vowel 12 (A2) ⇒ 11 (A1), Vowel 22 (E2) ⇒ 21 (E1), and Vowel 42 (O2) ⇒ 41 (O1). Given the derivation of (much of) all Yiddish dialects (and their Semitic Components and Ashkenazic traditions) from a proto language, it is possible to predict from these formulas the outcome in most cases within any given dialect.

 

 

Ashke-1

(Bible, formal prayer)

Ashke-2

(Some prayer, MHP)

oAshke-3

(SCY; unpointed text study)

 

דָּם (komots) dom dom dam
שֵׁם (tseyrey) sheym (/S: shaym) sheym (/S: shaym) shem
סוֹד (khoylom) soyd (/N: soyd) soyd (/N: seyd) sod

 

Note: In Yiddish as in study of Talmud and other unpointed text, the Closed Syllable Shortening rule produces the characteristic alternations of three principal vocalic pairs:

(1) o ∼ a: pl. protim (/S: pru:tim) ‘details’ ∼ sg. prat

(2) ey ∼ e: shed ‘ghost’ ∼ pl. sheydim (/S: shaydim)

(3) oy ∼ o: soyfer (/N: seyfer) ∼ pl. sofrim



Prayers: Three Basic Types

(1) Miléyl (with Ashkenazic penultimate accentuation).

(2) Milrá (with word-final stress where required by classical Tiberian accentuation).

(3) Synthesis of the two.

:Example from two of the blessings following the Haftorah reading

רַחֵם עַל צִיּוֹן כִּי הִיא בֵיתֿ חַיֵּינוּ, וְלַעֲלוּבַתֿ נֶפֶשׁ תּוֹשִׁיעַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְשַׂמֵּחַ צִיּוֹן בְּבָנֶיהָ:

שַׂמְּחֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא עַבְדֶּךָ, וּבְמַלְכוּתֿ בֵּיתֿ דָּוִד מְשִׁיחֶךָ, בִּמְהֵרָה יָבֹא וְיָגֵל לִבֵּנוּ. עַל כִּסְאוֹ לֹא יֵשֵׁב זָר וְלֹא יִנְחֲלוּ עוֹד אֲחֵרִים אֶת כְּבוֹדוֹ. כִּי בְשֵׁם קָדְשְׁךָ נִשְׁבַּעְתָּ לֹּו שֶׁלֹּא יִכְבֶּה נֵרוֹ לְעוֹלָם וָעֶד: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מָגֵן דָּוִד:

(1) Miléyl (with Ashkenazic penultimate accentuation):

Rákheym al tsíyoyn ki hi véys khayéynu, vəlaalúvas néfesh toyshíya bimhéyro bəyoméynu. Bórukh áto adoynóy, mesaméyakh tsíyoyn bəvoného.

Samkhéynu Adoynóy eloyhéynu bəEyliyóhu hanóvi avdékho, uvmálkhus beys Dóvid məshikhékho, bimhéyro yóvoy, vəyógeyl libéynu. Al kísoy loy yéysheyv zor, vloy yinkhálu oyd akhéyrim es kvóydoy, ki vəshem kódshəkho nizhbáto loy, shelóy yíkhbe néyroy ləóylom vóed. Bórukh áto Adonóy, mógeyn Dóvid.

(2) Milrá (with word-final stress where required by classical Tiberian accentuation):

Rakhéym al tsiyóyn ki hi véys khayéynu, vəlaaluvás néfesh toyshíya bimheyró bəyoméynu. Borúkh ató adoynóy, mesaméyakh tsiyóyn bəvoného.

Samkhéynu Adoynóy eloyhéynu bəEyliyóhu hanoví avdékho, uvmalkhús beys Dovíd məshikhékho, bimheyró yovóy, vəyogéyl libéynu. Al kisóy loy yéysheyv zor, vloy yinkhalú oyd akheyrím es kvoydóy, ki vəshém kodshəkhó nizhbáto loy, shelóy yikhbé neyróy ləoylóm voéd. Borúkh ató Adonóy, mogéyn Dovíd.

(3) Synthesis of the two:

Rakhéym al tsíyoyn ki hi véys khayéynu, vəlaaluvás néfesh toyshíya bimheyró bəyoméynu. Borúkh ató adoynóy, mesaméyakh tsíyoyn bəvoného.

Samkhéynu Adoynóy eloyhéynu bəEyliyóhu hanóvi avdékho, uvmálkhús beys Dóvid məshikhékho, bimheyró yovóy, vəyogéyl libéynu. Al kísoy loy yéysheyv zor, vloy yinkhálu oyd akhéyrim es kvoydóy, ki vəshém kodshəkhó nizhbáto loy, shelóy yikhbé néyroy ləoylóm voéd. Borúkh ató Adonóy, mogéyn Dovíd.



Mourner’s Kaddish

קדיש יתֿום

יִתְֿגַּדַּל וְיִתְֿקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא, בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵֿהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּיתֿ יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן:

יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם לְעָלְמֵי עָלְמַיָּא:

יִתְֿבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְֿפָּאַר וְיִתְֿרוֹמַם וְיִתְֿנַשֵּׂא וְיִתְֿהַדָּר וְיִתְֿעַלֶּה וְיִתְֿהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא:

לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָֿא שִׁירָתָֿא תִּשְׁבְּחָתָֿא וְנֶחָמָתָֿא דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן:

יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:

עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:


I: FORMAL (ASHKE-1)

Yisgadál v’yiskadásh shméy rabó

B’olmó di vró khiruséy v’yamlíkh malkhuséy

B’khayeykhóyn  uv’yoymeykhóyn  uvkháyey  d’khol Beys  Yisroéyl

Boagoló  uvizmán  korív  v’ímru:  OMÉYN

Y’HÉY SHMÉY RÁBO MEVÓRAKH, L’ÓLAM UL’ÓLMEY OLMAYÓ

Yizborákh  v’yishtabákh v’yispoár v’yisroymám  v’yisnaséy

V’yishadár  v’yisalé  v’yishalól shméy d’kudshó:  BRIKH HU

L’éylo  min  kol  birkhosó  v’shirosó

Tushb’khosó  v’nekhemosó,  d’amíron  b’ólmo v’ímru:  OMÉYN

Y’héy  shlómo  rábo  min  shmáyo  v’kháyim

Oléynu  v’al  kol  Yisroyéyl  vimrú: OMÉYN

Oysé  sholóym  bimroymóv,  hu  yaasé  sholóym

Oléynu  v’al  kol  Yisroyéyl  vimrú:  OMÉYN

●  ●  ●

II: INTIMATE (ASHKE-2)

Yizgadal  v’yiskadash  shméy  rábo

B’ólmo di  vró  khirúsey  v’yámlikh  malkhúsey

B’khayéykhoyn  uv’yoyméykhoyn  ufkháyey  d’khol  Beys  Yisróeyl

Boagólo  uvizmán  kóriv  v’ímru:  OMÉYN

Y’HÉY SHMÉY RÁBO MEVÓRAKH, L’ÓLAM UL’ÓLMEY OLMÁYO

Yizbórakh  v’yishtábakh  v’yispóar  v’yisróymeym  v’yisnásey

V’yishádor  v’yisále  v’yishálel  shméy  d’kúdsho:  BRIKH HU

L’éylo  min  kol  birkhóso  v’shiróso

Tushb’khóso  v’nekhemóso,  d’amíron  b’ólmo v’ímru:  OMÉYN

Y’héy  shlómo  rábo  min  shmáyo  v’kháyim

Oléynu  v’al  kol  Yisróeyl  v’ímru: OMÉYN

Óyse  shóloym  bimróymov,  hú  yá(a)se  shóloym

Oléynu  v’al  kol  Yisróəl  v’ímru:  OMÉYN

●  ●  ●

III: MORE INTIMATE (ASHKE-3)

Yizgadal  v’yiskadash  shméy  rábo

B’ólmə di  vró  khirúsəy  v’yámlikh  malkhúsey

B’khayéykhən  uv’yoyméykhən  ufkháyey  d’khol  Beys  Yisróəl

Boagólə uvizmán  kórəv  v’ímru:  OMÉYN

Y’HÉY SHMÉY RÁBO MEVÓRAKH, L’ÓLAM UL’ÓLMEY OLMÁYO

Yizbórakh  v’yishtábakh  v’yispóar  v’yisróyməm  v’yisnásə

V’yishádor  v’yisálə v’yisháləl  shméy  d’kútshə:  BRIKH HU

L’éylo  min  kol  birkhósə v’shirósə

Tushb’khósə v’nekhemósə,  d’amírən  b’ólmə v’ímru:  OMÉYN

Y’héy  shlómə rábə min  shmáyə v’kháyəm

Oléynu  v’al  kol  Yisró(ə)l  v’ímru: OMÉYN

Óyse  shóləm  bimróyməv,  hú  yásə shóləm

Oléynu  v’al  kol  Yisró(ə)l  v’ímru:  OMÉYN

●  ●  ●

IV: TYPICAL COMPOSITE

Yizgadál  v’yiskadásh  shméy rabó

B’ólmo di  vró  khirúsəy  v’yámlikh  malkhúsey

B’khayéykhən  uv’yoyméykhən  ufkháyey  d’khol  Beys  Yisróəl

Boagólə uvizmán  kórəv  v’ímru:  OMÉYN

Y’HÉY SHMÉY RÁBO MEVÓRAKH,L’ÓLAM UL’ÓLMEY OLMÁYO

Yizbórakh  v’yishtábakh  v’yispóar  v’yisróymeym v’yisnásə

V’yishádor  v’yisálə v’yisháləl  shméy  d’kútsho:  BRIKH HU

L’éylo  min  kol  birkhóso v’shiróso

Tushb’khóso v’nekhemóso,  d’amíron  b’ólmə v’ímru:  OMÉYN

Y’héy  shlómo rábo min  shmáyo f’kháyəm

Oléynu  v’al  kol  Yisró(ə)l  v’ímru: OMÉYN

Óyse  shóləm  bimróymov,  hú  yáse shóləm

Oléynu  v’al  kol  Yisró(ə)l  v’ímru:  OMÉYN



 



Passover Seyder Selections

ד′ קַשְׁיוֹתֿ

Traditional Hebrew Yiddish “sandwich” of the original text embedded in Yiddish introductory and concluding text. From the Vilna area but in Standard Ashkenazic and Yiddish pronunciation:

If one’s father is sitting at the Peysakh table:

טאַטע! כ′ל בײַ דיר פרעגן די פיר קשיותֿ!

If not:

רבותֿי! כ′ל בײַ אײַך פרעגן די פיר קשיותֿ!

די ערשטע קשיא איז:

מַה נִּשְׁתַּנָה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹתֿ?

Ma nishtáno haláylo hazé, mikól haléyloys?

פאַרוואָס איז אָטאָ די נאַכט פון פֵּסַח אַנדערש פון אַלע נעכט פון אַ גאַנץ יאָר?

שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹתֿ

shepkhól haléyloys

אַז אַלע נעכט פון אַ גאַנץ יאָר

אָנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה

Ónu óykhlin khómetys umátso

עסן מיר סײַ חָמץ סײַ מַצה

הַלַּיְלָה הַזֶּה

Haláylo hazé

אָבער — אָטאָ די נאַכט פון פֵּסַח

כֻּלּוֹ מַצָּה!

Kúloy mátso

עסן מיר — נאָר מצה!

די צווייטע קשיא איז:

שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת

shepkhól haléyloys

אַז אַלע נעכט פון אַ גאַנץ יאָר

אָנוּ אוֹכְלִין שְׁאָר יְרָקוֹת

Ónu óykhlin shəòr-yerókoys

עסן מיר אַלערלייאיקע גרינסן

הַלַּיְלָה הַזֶּה

Haláylo hazé

אָבער — אָטאָ די נאַכט פון פֵּסַח

מָרוֹר!

Móroyr!

 עסן מיר נאָר — ביטערע קרײַטעכער!

די דריטע קשיא איז:

שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹתֿ

shepkhól haléyloys

אַז אַלע נעכט פון אַ גאַנץ יאָר

אֵין אָנוּ מַטְבִּילִין אֲפִילוּ פַּעַם אֶחָתֿ

Eyn ónu madbílin, afílu páam ékhos

טונקען מיר ניט אײַנעט דעם עסן, אַפילו קיין איין מאָל אויכעט ניט

הַלַּיְלָה הַזֶּה

Haláylo hazé

אָבער — אָטאָ די נאַכט פון פֵּסַח

שְׁתֵּי פְעָמִים!

Shtéy peómim!

טונקען מיר אײַנעט דעם עסן — צוויי מאָל: איין מאָל ציבעלע אין זאַלץ⸗וואַסער, און איין מאָל — כריין אין חרוסתֿ.

די לעצטע קשיא איז:

שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹתֿ

shepkhól haléyloys

אַז אַלע נעכט פון אַ גאַנץ יאָר

אָנוּ אוֹכְלִין בֵּין יוֹשְׁבִין וּבֵין מְסֻבִּין

Ónu óyklin beyn yóshvin uveyn mesúbin

עסן מיר סײַ זיצנדיק סײַ אָנגעלענטערהייט

הַלַּיְלָה הַזֶּה

Haláylo hazé

אָבער — אָטאָ די נאַכט פון פֵּסַח

כֻּלָּנוּ מְסֻבִּין!

Kulónu mesúbin

עסן מיר אַלע נאָר — אָנגעלענטערהייט!

If one’s father is sitting at the Peysakh table:

טאַטע! גיב מיר אַן ענטפער אַף די פיר קשיותֿ!

If not:

רבותֿי! גיט מיר אַן ענטפער אַף די פיר קשיותֿ!

עֲבָדִים הָיִינוּ וכו′



Passover Seyder Recitation of the Ten Plagues

דָּם   dom

צְפַרְדֵּעַ   tsfardéya  (\דרומי:  tsfardáya)

כִּנִּים   kínim

עָרוֹב   óroyv (\דרומי: uróyf; צפוני: óreyv)

דֶּבֶר   déver  (\דרומי: déyver)

שְׁחִין   sh(ə)khín

בָּרָד   bórod  (דרומי: búrot)

אַרְבֶּה   árbe

חֹשֶׁךְ   khóyshekh  (צפוני: khéyshekh)

מַכַּתֿ בְּכוֹרוֹתֿ   mákas b(ə)khóyroys (צפוני:  mákas b(ə)khéyréys)

רַבִּי יְהוּדָה הָיָה נוֹתֵֿן בָּהֶם סִמָּנִים: דְּצַ″ךְ, עַדַ″שׁ, בְּאַחַ″ב.

Standard: Reb [/rábi] Yehúdo hóyo nóyseyn bóhem simónim: dətsákh, adásh, b(ə)akáv.

Southern: Reb [/rábi] Yehí:du: hú:yu: nóysayn bú:hem simú:nim: dətsákh, adásh, b(ə)akáf.

Northern: Reb [/rábi] Yehúdo hóyo néyseyn bóhem simónim: dətsákh, adásh, b(ə)akáv.



חַד גַּדְיָא

חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא, דִּזְבַּן [\דְּזַבִּין] אַבָּא בִּתְֿרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.

וְאָתָֿא שׁוּנְרָא, וְאָכְלָא לְגַדְיָא, דִזְבַּן אַבָּא בִּתְֿרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.

וְאָתָֿא כַּלְבָּא, וְנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָא לְגַדְיָא, דִזְבַּן אַבָּא בִּתְֿרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.

וְאָתָֿא חוּטְרָא, וְהִכָּה לְכַּלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָא לְגַדְיָא, דִזְבַּן אַבָּא בִּתְֿרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.

וְאָתָֿא נוּרָא, וְשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַּלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָא לְגַדְיָא, דִזְבַּן אַבָּא בִּתְֿרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.

וְאָתָֿא מַיָּא, וְכָבָא לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַּלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָא לְגַדְיָא, דִזְבַּן אַבָּא בִּתְֿרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.

וְאָתָֿא תּוּרָא, וְשָׁתָֿה לְמַיָּא, דְּכָבָא לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַּלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָא לְגַדְיָא, דִזְבַּן אַבָּא בִּתְֿרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.

וְאָתָֿא שׁוֹחֵט, וְשָׁחַט לְתּוּרָא, דְּשָׁתָֿה לְמַיָּא, דְּכָבָא לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַּלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָא לְגַדְיָא, דִזְבַּן אַבָּא בִּתְֿרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.

וְאָתָֿא מַלְאַךְ הַמָּוֶתֿ, וְשָׁחַט לְשׁוֹחֵט, דְּשָׁחַט לְתּוּרָא, דְּשָׁתָֿה לְמַיָּא, דְּכָבָא לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַּלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָא לְגַדְיָא, דִזְבַּן אַבָּא בִּתְֿרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.

וְאָתָֿא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְשָׁחַט לְמַלְאָךְ הַמָּוֶתֿ, דְּשָׁחַט לְשׁוֹחֵט, דְּשָׁחַט לְתּוּרָא, דְּשָׁתָֿה לְמַיָּא, דְּכָבָא לְנוּרָא, דְּשָׂרַף לְחוּטְרָא, דְּהִכָּה לְכַּלְבָּא, דְּנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא, דְּאָכְלָא לְגַדְיָא, דִזְבַּן אַבָּא בִּתְֿרֵי זוּזֵי, חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא.

חד גדיא: חד גדיא 


Standard:

V(ə)óso hakódoysh bór(u)khu, vəshókhat ləmàlakh-hamóves, dəshókhat leshóykheyt — dəshókhat lətúro, dəshóso ləmáyo, dəkhóvo lənúro, dəsóraf ləkhútro, dəhíko ləkálbo, dənóshakh ləshúnro — dəókhlo ləgádyo, dízban [/dəzábin] ábo bisréy zúzey: khád gádyo, khad gádyo.

*

Southern:

V(ə)ú:su: hakúdoysh bú:r(u)khi:, vəshúkhat ləmàlakh-hamúves, dəshúkhat leshóykhayt — dəshúkhat lətí:ru:, dəshú:su: ləmáyu:, dəkhúvu ləní:ru:, dəsú:raf ləkhítru:, dəhí:ku: ləkálbu:, dənúshakh ləshínru: — dəókhlu: ləgádyu:, dízban [/dəzábin] ábu: bisráy zízay: khád gádyu:, khad gádyu:.

*

Northern:

V(ə)óso hakódeysh bór(u)khu, vəshókhat ləmàlakh-hamóves, dəshókhat leshéykheyt — dəshókhat lətúro, dəshóso ləmáyo, dəkhóvo lənúro, dəsóraf ləkhútro, dəhíko ləkálbo, dənóshakh ləshúnro — dəókhlo ləgádyo, dízban [/dəzábin] ábo bisréy zúzey: khád gádyo, khad gádyo.




In Modern European Hebrew Poetry

A Cultural, Literary and Linguistic Highpoint of Ashke-2



 Chaim Nachman Bialik   חיים נחמן בּיאַליק

לֹא בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה

SUNG (2021) BY

JOANNA CZABAN  |  אַשקע טשאַבאַן

See also A. Z. Foreman’s reading of Bisəshuvósi and Al hashkhíto

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Facsimile of the poem’s first publication in Ha-Shilóyakh (Hashiloah), Odessa 1908 (vol. 18, no. 2, p. 109). From the St. Petersbuyrg National Library, with thanks to Julia Rets.


*

The vowel pointing of the following version generally follows the original, with some occasional deviation resulting from popular rendition.

  • לֹא בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה    Lóy bayóym v’loy baláylo     
  • חֶרֶשׁ אֵצֵא לִי אֲטַיְּלָה    khéresh éytsey li atáylo    
  • לֹא בָּהָר וְלֹא בַּבִּקְעָה    Lóy bohór v’loy babíko     
  • שִׁטָּה עָמְדָה שָׁם עַתִּיקָה    shíto ómdo shom atíko     
  • וְהַשִּׁטָּה פּוֹתְֿרָה חִידוֹתֿ    V’hashíto póysro khídoys  
  • וּמַגִּידָה הִיא עֲתִֿידוֹתֿ    umagído hi asídoys.     
  • אֶת הַשִּׁטָּה אֶשְׁאַל אָנִי   Es hashíto éshal óni     
  • מִי וָמִי יְהֵי חֲתָֿנִי   Mí-vomí yəhéy khasóni   
  • וּמֵאַיִן יָבֹא, שִׁטָּה   Umèy-áyin yóvoy, shíto   
  • הֲמִפּוֹלִין אִם מִלִּיטָא   ha-mi-Póyln im mi-Líto     
  • הֲבְמֶרְכָּבָה יַעֲבֹר שְׁבִילוֹ   Ha-v’merkóvo yáyvoyr shvíloy  
  • אִם בְּמַקְלוֹ וּבְתַּרְמִילוֹ   im bəmákloy uf-tarmíloy    
  • וּמַה יָּבִיא לִי שִׁלּוּמִים    Umá yóvi li shilúmim     
  • חֲרוּזֵי פְּנִינִים אִם אַלְגֻּמִּים    Khrùzey-pnínim im algúmim    
  • וּמַה תָּאֳרוֹ — צַח אִם שָׁחוֹר   Umá-tó-oroy, tsakh im shókhoyr   
  • אַלְמָן הוּא אִם עוֹדוֹ בָּחוּר    álmon hú im óydoy bókhur      
  • שֶׁמָא זָקֵן, שִׁטָּה טוֹבָה   Shémo-zókeyn, shíto tóyvo    
  • אָז לֹא אֶשְׁמַע, אָז לֹא אֹבֶה   oz lóy éshma, oz loy óyve     
  • אֹמַר לְאָבִי: הֲמִיתֵֿנִי   !Òymar-l’óvi: Hamiséyni     
  • וּבְיַד זָקֵן אַל תִּתְּנֵנִי   !uvyàd-zókeyn al titnéyni   
  • לְרַגְלָיו אֶפֹּל וְאֶשָּׁקֵן   L’ráglov-époyl v’eshókeyn   
  • אַךְ לֹא זָקֵן, אַךְ לֹא זָקֵן  Akh lóy zókeyn, akh lóy zókeyn     

In Warsaw Ashkenazic Hebrew:

Loy bayóym vəloy baláylu,

khèyresh-áytsay li atáylu:

Loy buhór vəloy babíku,

shítu ómdu shom atíku.

Vəhashítu póysru khídoys,

umagídu hi asídoys —

Es hashítu éshal úni:

Mì-vumí yəháy khasúni?

Imày-á:(y)in yúvoy, shítu?

ha-mì-Póylin im mi-Lítu?

Ha-vəmerkúvú yáavoyr shvíloy,

im bəmákloy if-tarmíloy?

Imà-yúvi li shilímim?

Khrìzay-pnínim im algímim?

Imà-tú-uroy, tsakh im shúkhoyr?

àlmon-hí im óydoy búkhir?

Shèymo-zúkayn, shítu tóyvu,

oz lòy-éshma, oz loy óyve.

Òymar-l’úvi: Hamisáyni —

uvyàd-zúkayn al titnáyni!

Ləráglov époyl və-eshúkayn:

Akh loy zúkayn, akh loy zúkayn.



In Vilna Ashkenazic Hebrew

 

Ley bayéym vəley baláylo,

khèresh-éytsey li atáylo:

Ley bohór vəley babíko,

shíto ómdo shom atíko.

Vəhashíto péysro khídeys,

umagído hi asídeys —

Es hashíto éshal óni:

Mì-vomí yəhéy khasóni?

Umèy-áyin yóvey, shíto?

ha-mì-Péylin im mi-Líto?

Ha-vəmerkóvo yáaveyr shvíley,

im bəmákley uf-tarmíley?

Umà-yóvi li shilúmim?

Khrùzey-pnínim im algúmim?

Umà-tó-orey, tsakh im shókheyr?

àlmon-hú im óydey bókhur?

Shèmo-zókeyn, shíto téyvo,

oz lèy-éshma, oz ley éyve.

Èymar-l’óvi: Hamiséyni —

uvyàd-zókeyn al titnéyni!

Ləráglov épeyl və-eshókeyn:

Akh ley zókeyn, akh ley zókeyn



ASHKENAZIC VARIABILITY

(FOR DIFFERENT KINDS OF PLEASURE: RHYME, RHYTHM, DIALECT, VERNACULAR INTIMACY, ETC):

 

Rhythm +/via Vernacularization / toward or away from Yiddishization…

Ha-vəmerkóvo [/hav-merkóvo] yáavoyr [N: yáyvoyr/yáyveyr/yáyvər; S: yá:voyr/yá:vər] shvíloy,    הֲבְמֶרְכָּבָה יַעֲבֹר שְׁבִילוֹ

im bəmákloy uf-tarmíloy? [/uvə-sarmíylo]     אִם בְּמַקְלוֹ וּבְתַּרְמִילוֹ

Rhyme + Vernacularization…

Umà-tó-oroy, tsakh im shókhoyr [/shókhər]?     וּמַה תָּאֳרוֹ — צַח אִם שָׁחוֹר

àlmon-hú im óydoy bókhur [/bókhər]?     אַלְמָן הוּא אִם עוֹדוֹ בָּחוּר

Vernacularization (=Yiddishization) alone…

Ləràglov-époyl və-eshókeyn [/N: eshókn / S: eshúkn]      לְרַגְלָיו אֶפֹּל וְאֶשָּׁקֵן

Akh loy zókeyn, akh loy zókeyn [/N: zókn / S: zúkn]      אַךְ לֹא זָקֵן, אַךְ לֹא זָקֵן


See also Bialik’s Yiddish version of the poem (use handles to turn pages): 

Nit batog un nit banakht BIALIK


Ashkenazic Pleasure-Principle Variability


לפי הניב BY DIALECT

המיתני: hamisáyni ← hamiséyni (לכיוון דרומי, פּולין)

חידות: khídeys ← khídoys (לכיוון צפוני, ליטא)


  לפי הקצב או המשקל    BY RHYTHM AND SYLLABLIC STRUCTURE

הַבְמֶרְכָּבָה — havmerkóvo ∼ havəmerkóvo


  לְפיִ הַלָּשׁוֹן הְַּיהוּדִיתֿ (אידיש)   BY YIDISHIZATION  /  VERNACULARIZATION

To perfect the rhythm

יעבור — yáavoyr

או ל: yá:vər \ yá:voyr (לכיוון דרומי, פּולין)

 או ל-:

yáyvər \ yáyvoyr (לכיוון צפוני, ליטא)

To repair defective rhyme 

Umà-tó-oroy, tsakh im shókhər?

àlmon-hú im óydoy bókhər?

בדרום:

(Umà-tó-oroy, tsakh im shúkhə(r 

(àlmon-hú im óydoy búkhə(r 


Chaim Nachman Bialik’s Beír haharéygo

NOTE: In her  Songs in Dark Times (Harvard University Press, 2020), Professor Amelia Glaser breaks the mold of arbitrarily recasting Ashkenazic poetry in an anachronous and inaccurate contemporary Israeli mold; see p. 54 etc.

בְּעִיר הַהֲרֵגָה

קוּם לֵךְ לְךָ אֶל עִיר הַהֲרֵגָה וּבָאתָֿ אֶל-הַחֲצֵרוֹתֿ,  Kum léykh ləkhò, el ìr ha-haréygouvóso el-hakhatséyroys
וּבְעֵינֶיךָ תִּרְאֶה וּבְיָדְךָ תְּמַשֵּׁשׁ עַל-הַגְּדֵרוֹתֿ  Uvəeynèkho tíre, uvyòdkho təmásheysh al-hagdéyroys 
וְעַל הָעֵצִים וְעַל הָאֲבָנִים וְעַל-גַּבֵּי טִיחַ הַכְּתָֿלִים  Vəal ho-éytsim, vəal-hoavónim, vəal-gàbey tìakh-haksólim
אֶתֿ-הַדָּם הַקָּרוּשׁ וְאֶתֿ-הַמֹּחַ הַנִּקְשֶׁה שֶׁל-הַחֲלָלִים. Es hadòm-hakórush, vəes hamòyakh-haníkshe shèl hakhalólim

וּבָאתָֿ מִשָּׁם אֶל-הֶחֳרָבוֹתֿ וּפָסַחְתָּ עַל-הַפְּרָצִים
וְעָבַרְתָּ עַל-הַכְּתָֿלִים הַנְּקוּבִים וְעַל הַתַּנּוּרִים הַנִּתָּצִים,
בִּמְקוֹם הֶעֱמִיק קִרְקַר הַמַּפָּץ, הִרְחִיב הִגְדִּיל הַחוֹרִים,
מַחֲשֹף הָאֶבֶן הַשְּׁחֹרָה וְעָרוֹתֿ הַלְּבֵנָה הַשְּׂרוּפָה,
וְהֵם נִרְאִים כְּפֵיוֹתֿ פְּתוּחִים שֶׁל-פְּצָעִים אֲנוּשִׁים וּשְׁחֹרִים
אֲשֶׁר אֵין לָהֶם תַּקָּנָה עוֹד וְלֹא-תְֿהִי לָהֶם תְּרוּפָה,
וְטָבְעוּ רַגְלֶיךָ בְּנוֹצוֹתֿ וְהִתְנַגְּפוּ עַל תִּלֵּי-תִלִּים
שֶׁל-שִׁבְרֵי שְׁבָרִים וּרְסִיסֵי רְסִיסִים וּתְבוּסַתֿ סְפָרִים וּגְוִילִים,
כִּלְיוֹן עֲמַל לֹא-אֱנוֹשׁ וּפְרִי מִשְׁנֶה עֲבוֹדַתֿ פָּרֶךְ;
וְלֹא-תַֿעֲמֹד עַל-הַהֶרֶס וְעָבַרְתָּ מִשָּׁם הַדָּרֶךְ –
וְלִבְלְבוּ הַשִּׁטִּים לְנֶגְדְּךָ וְזָלְפוּ בְאַפְּךָ בְּשָׂמִים,
וְצִיצֵיהֶן חֶצְיָם נוֹצוֹתֿ וְרֵיחָן כְּרֵיחַ דָּמִים;
וְעַל-אַפְּךָ וְעַל-חֲמָתְֿךָ תָּבִיא קְטָרְתָּן הַזָּרָה
אֶתֿ-עֶדְנַתֿ הָאָבִיב בִּלְבָבְךָ – וְלֹא-תְֿהִי לְךָ לְזָרָא;
וּבְרִבֲבוֹתֿ חִצֵּי זָהָב יְפַלַּח הַשֶּׁמֶשׁ כְּבֵדְךָ
וְשֶׁבַע קַרְנַיִם מִכָּל-רְסִיס זְכוּכִיתֿ תִּשְׂמַחְנָה לְאֵידְךָ,
כִּי-קָרָא אֲדֹנָי לָאָבִיב וְלַטֶּבַח גַּם-יָחַד:
הַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה, הַשִּׁטָּה פָּרְחָה וְהַשּׁוֹחֵט שָׁחַט.

וּבָרָחְתָּ וּבָאתָֿ אֶל-חָצֵר, וְהֶחָצֵר גַּל בּוֹ –

Uvorákhto uvóso el-khótseyr, vəhekhótser gál bòy—

עַל הַגַּל הַזֶּה נֶעֶרְפוּ שְׁנַיִם: יְהוּדִי וְכַלְבּוֹ.

Al hagál hazè nérfu shnáyim: Yehúdi vekhál-bòy

קַרְדֹּם אֶחָד עֲרָפָם וְאֶל-אַשְׁפָּה אַחַתֿ הוּטָלוּ Kàrdoym ékhod arófom vəel-àshpo-ákhas hutólù
וּבְעֵרֶב דָּם שְׁנֵיהֶם יְחַטְטוּ חֲזִירִים וְיִתְֿגּוֹלָלוּ; Uvèyrev dàm-shnéyhem yəkhàtu khazèyrim vəyisgoylólù
מָחָר יֵרֵד גֶּשֶׁם וּסְחָפוֹ אֶל-אַחַד נַחֲלֵי הַבָּתֿוֹתֿ –
וְלֹא-יִצְעַק עוֹד הַדָּם מִן הַשְּׁפָכִים וְהָאַשְׁפָּתֿוֹתֿ,
כִּי בִּתְֿהֹם רַבָּה יֹאבַד אוֹ-יַשְׁקְ נַעֲצוּץ לִרְוָיָה –
וְהַכֹּל יִהְיֶה כְּאָיִן, וְהַכֹּל יָשׁוּב כְּלֹא-הָיָה.
וְאֶל עֲלִיּוֹתֿ הַגַּגֹּותֿ תְּטַפֵּס וְנִצַּבְתְּ שָׁם בָּעֲלָטָה –
עוֹד אֵימַתֿ מַר הַמָּוֶתֿ בַּמַּאֲפֵל הַדּוֹמֵם שָׁטָה;
וּמִכָּל-הַחוֹרִים הָעֲמוּמִים וּמִתּוֹךְ צִלְלֵי הַזָּוִיּוֹתֿ
עֵינַיִם, רְאֵה, עֵינַיִם דּוּמָם אֵלֶיךָ צוֹפִיּוֹתֿ.
רוּחוֹת הַ„קְּדוֹשִׁים“ הֵן, נְשָׁמוֹתֿ עוֹטְיוֹתֿ וְשׁוֹמֵמוֹתֿ,
אֶל-זָוִיתֿ אַחַתֿ תַּחַת כִּפַּתֿ הַגַּג הִצְטַמְצְמוּ – וְדוֹמֵמוֹתֿ.
כַּאן מְצָאָן הַקַּרְדֹּם וְאֶל-הַמָּקוֹם הַזֶּה תָּבֹאנָה
לַחְתֹּם פֹּה בְּמֶבָּטֵי עֵינֵיהֶן בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה
אֶתֿ כָּל-צַעַר מוֹתָֿן הַתָּפֵל וְאֶתֿ כָּל-תַּאֲלַתֿ חַיֵּיהֶן,
וְהִתְֿרַפְּקוּ פֹּה זָעוֹתֿ וַחֲרֵדוֹתֿ, וְיַחְדָּו מִמַּחֲבוֹאֵיהֶן
דּוּמָם תּוֹבְעוֹתֿ עֶלְבּוֹנָן וְעֵינֵיהֶן שׁוֹאֲלוֹת: לָמָּה? –
וּמִי-עוֹד כֵּאלֹהִים בָּאָרֶץ אֲשֶׁר-יִשָּׂא זֹאתֿ הַדְּמָמָה?
וְנָשָׂאתָֿ עֵינֶיךָ הַגָּגָה – וְהִנֵּה גַם רְעָפָיו מַחֲרִישִׁים,
מַאֲפִילִים עָלֶיךָ וְשׁוֹתְֿקִים, וְשָׁאַלְתָּ אֶת-פִּי הָעַכָּבִישִׁים;
עֵדִים חַיִּים הֵם, עֵדֵי רְאִיָּה, וְהִגִּידוּ לְךָ כָּל-הַמּוֹצְאוֹתֿ:
מַעֲשֶׂה בְּבֶטֶן רֻטָּשָה שֶׁמִּלּאוּהָ נוֹצוֹתֿ,
מַעֲשֶׂה בִּנְחִירַיִם וּמַסְמֵרוֹתֿ, בְּגֻלְגָּלוֹתֿ וּפַטִּישִׁים,
מַעֲשֶׂה בִּבְנֵי אָדָם שְׁחוּטִים שֶׁנִּתְֿלוּ בְּמָרִישִׁים,
וּמַעֲשֶׂה בְּתִּינוֹק שֶׁנִּמְצָא בְּצַד אִמּוֹ הַמְדֻקָּרָה
כְּשֶׁהוּא יָשֵׁן וּבְפִיו פִּטְמַתֿ שָׁדָהּ הַקָּרָה;
וּמַעֲשֶׂה בְּיֶלֶד שֶׁנִּקְרַע וְיָצְאָה נִשְׁמָתוֹ בְּ„אִמִּי!“ –
וְהִנֵּה גַם עֵינָיו פֹּה שׁוֹאֲלוֹת חֶשְׁבּוֹן מֵעִמִּי.
וְעוֹד כָּאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה תְּסַפֵּר לְךָ הַשְׂמָמִיתֿ
מַעֲשִׂים נוֹקְבִים אֶת-הַמֹּחַ וְיֵשׁ בָּהֶם כְּדֵי לְהָמִיתֿ
אֶת-רוּחֲךָ וְאֶתֿ-נִשְׁמָתְֿךָ מִיתָֿה גְּמוּרָה עוֹלָמִיתֿ –
וְהִתְאַפַּקְתָּ, וְחָנַקְתָּ בְּתֿוֹךְ גְּרוֹנְךָ אֶתֿ הַשְּׁאָגָה
וּקְבַרְתָהּ בְּמַעֲמַקֵּי לְבָבְךָ לִפְנֵי הִתְֿפָּרְצָהּ,
וְקָפַצְתָּ מִשָּׁם וְיָצָאתָ – וְהִנֵּה הָאָרֶץ כְּמִנְהָגָהּ,
וְהַשֶּׁמֶשׁ כִּתְֿמֹל שִׁלְשֹׁם תְּשַׁחֵתֿ זָהֳרָהּ אָרְצָה.

וְיָרַדְתָּ מִשָּׁם וּבָאתָֿ אֶל-תּוֹךְ הַמַּרְתֵּפִים הָאֲפֵלִים,
מְקוֹם נִטְמְאוּ בְּנוֹתֿ עַמְּךָ הַכְּשֵׁרוֹתֿ בֵּין הַכֵּלִים,
אִשָּׁה אִשָּׁה אַחַתֿ תַּחַתֿ שִׁבְעָה שִׁבְעָה עֲרֵלִים,
הַבַּתֿ לְעֵינֵי אִמָּהּ וְהָאֵם לְעֵינֵי בִּתָּהּ,
לִפְנֵי שְׁחִיטָה וּבִשְׁעַתֿ שְׁחִיטָה וּלְאַחַר שְׁחִיטָה;
וּבְיָדְךָ תְּמַשֵּׁש אֶתֿ-הַכֶּסֶתֿ הַמְטֻנֶּפֶתֿ וְאֶתֿ-הַכָּר הַמְאָדָּם,
מִרְבַּץ חֲזִירֵי יַעַר וּמִרְבַּעַתֿ סוּסֵי אָדָם
עִם-קַרְדֹּם מְטַפְטֵף דָּם רוֹתֵֿחַ בְּיָדָם.
וּרְאֵה גַּם-רְאֵה: בַּאֲפֵלַתֿ אוֹתָֿהּ זָוִיתֿ,
תַּחַתֿ מְדוֹכַתֿ מַצָּה זוֹ וּמֵאֲחוֹרֵי אוֹתָֿהּ חָבִיתֿ,
שָׁכְבוּ בְעָלִים, חֲתָֿנִים, אַחִים, הֵצִיצוּ מִן-הַחוֹרִים
בְּפַרְפֵּר גְּוִיּוֹתֿ קְדוֹשׁוֹתֿ תַּחַת בְּשַׂר חֲמוֹרִים,
נֶחֱנָקוֹתֿ בְּטֻמְאָתָֿן וּמְעַלְּעוֹתֿ דַּם צַוָּארָן,
וּכְחַלֵּק אִישׁ פַּתֿ-בָּגוֹ חִלֵּק מְתֹֿעָב גּוֹי בְּשָׂרָן –
שָׁכְבוּ בְּבָשְׁתָּן וַיִּרְאוּ – וְלֹא נָעוּ וְלֹא זָעוּ,
וְאֶת-עֵינֵיהֶם לֹא-נִקֵּרוּ וּמִדַּעְתָּם לֹא יָצָאוּ –
וְאוּלַי גַּם-אִישׁ לְנַפְשׁוֹ אָז הִתְֿפַּלֵּל בִּלְבָבוֹ:
רִבּוֹנוֹ שֶׁל-עוֹלָם, עֲשֵׂה נֵס – וְאֵלַי הָרָעָה לֹא-תָבֹֿא.
וְאֵלֶּה אֲשֶׁר חָיוּ מִטֻּמְאָתָֿן וְהֵקִיצוּ מִדָּמָן –
וְהִנֵּה שֻׁקְּצוּ כָּל-חַיֵּיהֶן וְנִטְמָא אוֹר עוֹלָמָן
שִׁקּוּצֵי עוֹלָם, טֻמְאַתֿ גּוּף וָנֶפֶשׁ, מִבַּחוּץ וּמִבִּפְנִים –
וְהֵגִיחוּ בַעֲלֵיהֶן מֵחוֹרָם וְרָצוּ בֵּיתֿ-אֱלֹהִים
וּבֵרְכוּ עַל-הַנִּסִּים שֵׁם אֵל יִשְׁעָם וּמִשְׂגַּבָּם;
וְהַכֹּהֲנִים שֶׁבָּהֶם יֵצְאוּ וְיִשְׁאֲלוּ אֶתֿ רַבָּם:
“רַבִּי! אִשְׁתִּי מָה הִיא? מֻתֶּרֶתֿ אוֹ אֲסוּרָה?” –
וְהַכֹּל יָשׁוּב לְמִנְהָגוֹ, וְהַכֹּל יַחֲזֹר לְשׁוּרָה.

וְעַתָּה לֵךְ וְהֵבֵאתִֿיךָ אֶל-כָּל הַמַּחֲבוֹאִים:
בָּתֵּי מָחֳרָאוֹתֿ, מִכְלְאוֹתֿ חֲזִירִים וּשְׁאָר מְקוֹמוֹתֿ צוֹאִים.
וְרָאִיתָֿ בְּעֵינֶיךָ אֵיפֹה הָיוּ מִתְחַבְּאִים
אַחֶיךָ, בְּנֵי עַמֶּךָ וּבְנֵי בְנֵיהֶם שֶׁל-הַמַּכַּבִּים,
נִינֵי הָאֲרָיוֹתֿ שֶׁבְּ„אַב הָרַחֲמִים“ וְזֶרַע הַ„קְּדוֹשִׁים“.
עֶשְׂרִים נֶפֶשׁ בְּחוֹר אֶחָד וּשְׁלֹשִׁים שְׁלֹשִׁים,
וַיְגַדְּלוּ כְבוֹדִי בָּעוֹלָם וַיְקַדְּשׁוּ שְׁמִי בָּרַבִּים…
מְנוּסַתֿ עַכְבָּרִים נָסוּ וּמַחֲבֵא פִשְׁפְּשִׁים הָחְבָּאוּ,
וַיָמוּתֿוּ מוֹתֿ כְּלָבִים שָׁם בַּאֲשֶׁר נִמְצָאוּ,
וּמָחָר לַבֹּקֶר – וְיָצָא הַבֵּן הַפָּלִיט
וּמָצָא שָׁם פֶּגֶר אָבִיו מְגֹאָל וְנִמְאָס – – –
וְלָמָּה תֵּבְךְּ, בֶּן-אָדָם, וְלָמָּה תָּלִיט
אֶת-פָּנֶיךָ בְּכַפְּךָ? – חֲרֹק שִׁנַּיִם וְהִמָּס!

וְיָרַדְתָּ בְּמוֹרַד הָעִיר וּמָצָאתָֿ גִּנַּתֿ יָרָק,
וַאֲוֵרָה גְדוֹלָה עִם הַגִּנָּה, הִיא אֲוֵרַתֿ הֶהָרֶג.
וּכְמַחֲנֵה תִּנְשְׁמוֹתֿ עֲנָק וְאֵימֵי עֲטַלֵּפִים
הַסְּרוּחִים עַל-חַלְלֵיהֶם שִׁכּוֹרֵי דָם וַעֲיֵפִים.
שָׁם עַל קַרְקַע הָאֲוֵרָה שָׁטְחוּ לָהֶם שֶׁטַח
אוֹפַנִּים מְפֻשְּׂקֵי יְתֵֿדוֹתֿ כְּאֶצְבָּעוֹתֿ שְׁלוּחוֹתֿ לִרְצֹחַ,
וּפִיפִיּוֹתָם מְגֹאָלִים עוֹד בְּדַם אָדָם וָמֹחַ.
וְהָיָה בַּעֲרֹב הַיּוֹם, בִּנְטוֹת שֶׁמֶשׁ מַעֲרָבָה,
מְעֻטָּף בְּעַנְנֵי דָּם וְנֶאְפַּד אֵשׁ לֶהָבָה,
וּפָתַֿחְתָּ אֶת-הַשַּׁעַר, בַּלָּט וּבָאתָֿ אֶל-הָאֲוֵרָה
וְאֵימָה חֲשֵׁכָה תִּבְלָעֶךָּ, וּתְֿהֹם זְוָעָה נַעֲלָמָה:
מָגוֹר, מָגוֹר מִסָּבִיב… מְשׁוֹטֵט הוּא בַּאֲוֵרָהּ,
שׁוֹרֶה הוּא עַל הַכְּתָֿלִים וְכָבוּשׁ בְּתֿוֹךְ הַדְּמָמָה.
וּמִתַּחַתֿ תִּלֵּי הָאוֹפַנִּים, מִבֵּין הַחוֹרִים וְהַסְּדָקִים,
עוֹר תַּרְגִּישׁ כְּעֵין פִּרְפּוּר שֶׁל-אֲבָרִים מְרֻסָּקִים,
מְזִיזִים אֶת הָאוֹפַנִּיםֿ הַתְּלוּלִים עַל-גַּבֵּיהֶם,
מִתְעַוְּתִֿים בִּגְסִיסָתָֿם וּמִתְֿבּוֹסְסִים בִּדְמֵיהֶם;
וְאֶנְקַתֿ חֲשָׁאִים אַחֲרוֹנָה – קוֹל עֲנוֹתֿ חֲלוּשָׁה
מִמַּעַל לְרֹאשְׁךָ עֲדַיִן תְּלוּיָה כְּמוֹ קְרוּשָׁה,
וּכְעֵין צַעַר נֶעְכָּר, צַעַר עוֹלָם, תּוֹסֵס שָׁם וְחָרֵד.
אֵין זֹאתֿ כִּי אִם-רוּחַ דַּכָּא רַב-עֱנוּת וּגְדֹל-יִסּוּרִים
חָבַשׁ כָּאן אֶתֿ-עַצְמוֹ בְּתֿוֹךְ בֵּיתֿ הָאֲסוּרִים,
נִתְֿקַע פֹּה בִּדְוֵי עוֹלָם וְלֹא-יֹאבֶה עוֹד הִפָּרֵד,
וּשְׁכִינָה שְׁחֹרָה אַחַתֿ, עֲיֵפַתֿ צַעַר וִיגֵעַת כֹּחַ,
מִתְלַבֶּטֶתֿ פֹּה בְּכָל-זָוִיתֿ וְלֹא-תִמְצָא לָהּ מָנוֹחַ,
רוֹצָה לִבְכּוֹת – וְאֵינָהּ יְכוֹלָה, חֲפֵצָה לִנְהֹם – וְשׁוֹתֶֿקֶתֿ,
וְדוּמָם תִּמַּק בְּאֶבְלָהּ וּבַחֲשָׁאִי הִיא נֶחֱנֶקֶתֿ,
פּוֹרֶשֶׂתֿ כְּנָפֶיהָ עַל צִלְלֵי הַקְּדוֹשִׁים וְרֹאשָׁהּ תַּחַתֿ כְּנָפָהּ,
מַאֲפִילָה עַל-דִּמְעוֹתֶֿיהָ וּבוֹכִיָּה בְלִי שָׂפָה – – –

וְאַתָּה גַם-אַתָּה, בֶּן-אָדָם, סְגֹר בַּעַדְךָ הַשַּׁעַר,
וְנִסְגַּרְתָּ פֹּה בָּאֲפֵלָה וּבַקַּרְקַע תִּכְבֹּשׁ עֵינֶיךָ
וְנִצַּבְתָּ כֹּה עַד-בּוֹשׁ וְהִתְֿיַחַדְתָּ עִם-הַצַּעַר
וּמִלֵּאתָֿ בּוֹ אֶת-לְבָבְךָ לְכֹל יְמֵי חַיֶּיךָ,
וּבְיוֹם תְּרֻשַּׁשׁ נַפְשְּךָ וּבַאֲבֹד כָּל חֵילָהּ –
וְהָיָה הוּא לְךָ לִפְלֵיטָה וּלְמַעְיַן תַּרְעֵלָה,
וְרָבַץ בְּךָ כִּמְאֵרָה וִיבַעֶתְֿךָ כְּרוּחַ רָעָה,
וּלְפָֿתְךָ וְהֵעִיק עָלֶיךָ כְּהָעֵק חֲלוֹם זְוָעָה;
וּבְחֵיקְךָ תִּשָּׂאֶנּוּ אֶל-אַרְבַּע רוּחוֹתֿ הַשָּׁמַיִם,
וּבִקַּשְׁתָּ וְלֹא-תִֿמְצָא לוֹ נִיב שְׂפָתַֿיִם.

וְאֶל-מִחוּץ לָעִיר תֵּצֵא וּבָאתָֿ אֶל בֵּיתֿ-הָעוֹלָם,
וְאַל-יִרְאֲךָ אִישׁ בְּלֶכְתְּךָ וִיחִידִי תָּבֹא שָׁמָּה,
וּפָקַדְתָּ קִבְרוֹתֿ הַקְּדוֹשִׁים לְמִקְּטַנָּם וְעַד-גְּדוֹלָם,
וְנִצַּבְתָּ עַל עֲפָרָם הַתָּחוּחַ וְהִשְׁלַטְתִּי עָלֶיךָ דְּמָמָה:
וּלְבָבְךָ יִמַּק בְּךָ מֵעֹצֶר כְּאֵב וּכְלִמָּה –
וְעָצַרְתִּי אֶתֿ-עֵינֶיךָ וְלֹא-תִֿהְיֶה דִמְעָה,
וְיָדַעְתָּ כִּי עֵתֿ לִגְעוֹתֿ הִיא כְּשׁוֹר עָקוּד עַל הַמַּעֲרָכָה –
וְהִקְשַׁחְתִּי אֶת-לְבָבְךָ וְלֹא-תָֿבֹא אֲנָחָה.
הִנֵּה הֵם עֶגְלִֵי הַטִּבְחָה, הִנֵּה הֵם שׁוֹכְבִים כֻּלָּם –
וְאִם יֵשׁ שִׁלּוּמִים לְמוֹתָֿם – אֱמֹר, בַּמֶּה יְשֻׁלָּם?
סִלְחוּ לִי, עֲלוּבֵי עוֹלָם, אֱלֹהֵיכֶם עָנִי כְמוֹתְֿכֶם,
עָנִי הוּא בְחַיֵּיכֶם וְקַל וָחֹמֶר בְּמוֹתְֿכֶם,
כִּי תָֿבֹאוּ מָחָר עַל-שְׂכַרְכֶם וּדְפַקְתֶּם עַל-דְּלָתָֿי –
אֶפְתְּחָה לָכֶם, בֹּאוּ וּרְאוּ: יָרַדְתִּי מִנְּכָסָי!
וְצַר לִי עֲלֵיכֶם, בָּנַי, וְלִבִּי לִבִּי עֲלֵיכֶם:
חַלְלֵיכֶם – חַלְלֵי חִנָּם, וְגַם-אֲנִי וְגַם-אַתֶּם
לֹא-יָדַעְנוּ לָמָּה מַתֶּם וְעַל-מִי וְעַל-מָה מַתֶּם,
וְאֵין טַעַם לְמוֹתְֿכֶם כְּמוֹ אֵין טַעַם לְחַיֵּיכֶם.
וּשְׁכִינָה מָה אוֹמֶרֶתֿ? – הִיא תִּכְבֹּש בֶּעָנָן אֶתֿ רֹאשָׁהּ
וּמֵעֹצֶר כְּאֵב וּכְלִמָּה פּוֹרֶשֶׁתֿ וּבוֹכָה…
וְגַם-אֲנִי בַּלַּיְלָה בַלַּיְלָה אֵרֵד עַל הַקְּבָרִים,
אֶעֱמֹד אַבִּיט אֶל-הַחֲלָלִים וְאֵבוֹשׁ בַּמִּסְתָּרִים –
וְאוּלָם, חַי אָנִי, נְאוּם יְיָ, אִם-אוֹרִיד דִּמְעָה.
וְגָדוֹל הַכְּאֵב מְאֹד וּגְדוֹלָה מְאֹד הַכְּלִמָּה –
וּמַה-מִּשְּׁנֵיהֶם גָּדוֹל? – אֱמֹר אַתָּה, בֶּן אָדָם!
אוֹ טוֹב מִזֶּה – שְׁתֹק! וְדוּמָם הֱיֵה עֵדִי,
כִּי-מְצָאתַנִי בִקְלוֹנִי וַתִּרְאֵנִי בְּיוֹם אֵידִי;
וּכְשׁוּבְךָ אֶל-בְּנֵי עַמֶּךָ – אַל-תָּשׁוּב אֲלֵיהֶם רֵיקָם,
כִּי מוּסַר כְּלִמָּתִי תִּשָּׂא וְהוֹרַדְתּוֹ עַל-קָדְקֳדָם,
וּמִכְּאֵבִי תִּקַּח עִמְּךָ וַהֲשֵׁבוֹתוֹ אֶל-חֵיקָם.

וּפָנִיתָ לָלֶכֶת מֵעִם קִבְרוֹת הַמֵּתִים, וְעִכְּבָה
רֶגַע אֶחָד אֶת-עֵינֶיךָ רְפִידַת הַדֶּשֶׁא מִסָּבִיב,
וְהַדֶּשֶׁא רַךְ וְרָטֹב, כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה בִּתְחִלַּתֿ הָאָבִיב:
נִצָּנֵי הַמָּוֶתֿ וַחֲצִיר קְבָרִים אַתָּה רוֹאֶה בְעֵינֶיךָ;
וְתָֿלַשְׁתָּ מֵהֶם מְלֹא הַכַּף וְהִשְׁלַכְתָּם לַאֲחוֹרֶיךָ,
לֵאמֹר: חָצִיר תָּלוּשׁ הָעָם – וְאִם-יֵשׁ לַתָּלוּשׁ תִּקְוָה?
וְעָצַמְתָּ אֶתֿ-עֵינֶיךָ מֵרְאוֹתָֿם, וּלְקַחְתִּיךָ וַאֲשִׁיבְךָ
מִבֵּיתֿ-הַקְּבָרוֹתֿ אֶל-אַחֶיךָ אֲשֶׁר חָיוּ מִן-הַטִּבְחָה,
וּבָאתָֿ עִמָּם בְּיוֹם צוּמָם אֶל בָּתֵּי תְפִלָּתָֿם
וְשָׁמַעְתָּ זַעֲקַתֿ שִׁבְרָם וְנִסְחַפְתָּ בְדִמְעָתָֿם;
וְהַבַּיִתֿ יִמָּלֵא יְלָלָה, בְּכִי וְנַאֲקַת פֶּרֶא,
וְסָמְרָה שַׂעֲרַתֿ בְּשָׂרְךָ וּפַחַד יִקְרָאֲךָ וּרְעָדָה –
כָּכָה תֶּאֱנֹק אֻמָּה אֲשֶׁר אָבְדָה אָבָדָה…
וְאֶל-לְבָבָם תַּבִּיט – וְהִנּוֹ מִדְבָּר וְצִיָּה,
וְכִי-תִצְמַח בּוֹ חֲמַת נָקָם – לֹא תְחַיֶּה זֶרַע,
וְאַף קְלָלָה נִמְרֶצֶת אַחַת לֹא-תוֹלִיד עַל-שִׂפְתֵיהֶם.
הַאֵין פִּצְעֵיהֶם נֶאֱמָנִים – – וְלָמָה תְפִלָּתָם רְמִיָּה?
לָמָּה יֱכַחֲשׁוּ לִי בְּיוֹם אֵידָם, וּמַה-בֶּצַע בְּכַחֲשֵׁיהֶם?
וּרְאֵה גַם-רְאֵה: עוֹד הֵם נְמַקִּים בִּיגוֹנָם,
כֻּלָּם יוֹרְדִים בַּבֶּכִי, יִשְּׂאוּ קִינָה בְּנִיהֶם,
וְהִנֵּה הֵם מְתוֹפְפִים עַל-לִבְבֵיהֶם וּמִתְוַדִּים עַל-עֲוֹנָם
לֵאמֹר: “אָשַׁמְנוּ בָּגַדְנוּ” – וְלִבָּם לֹא-יַאֲמִין לְפִיהֶם.
הֲיֶחֱטָא עֶצֶב נָפוֹץ וְאִם-שִׁבְרֵי חֶרֶשׂ יֶאְשָמוּ?
וְלָמָּה זֶה יִתְחַנְּנוּ אֵלָי? – דַּבֵּר אֲלֵיהֶם וְיִרְעָמוּ!
יָרִימוּ-נָא אֶגְרֹף כְּנֶגְדִי וְיִתְבְּעוּ אֶת עֶלְבּוֹנָם,
אֶתֿ-עֶלְבּוֹן כָּל-הַדּוֹרוֹתֿ מֵרֹאשָׁם וְעַד-סוֹפָם,
וִיפוֹצְצוּ הַשָּׁמַיִם וְכִסְאִי בְּאֶגְרוֹפָם.

וְגַם-אַתָּה, בֶּן-אָדָם, אַל-תִּבָּדֵל מִתּוֹךְ עֲדָתָֿם,
הַאֲמֵן לְנִגְעֵי לִבָּם וְאַל-תַּאֲמֵן לִתְֿחִנָּתָֿם;
וּבְהָרֵם הַחַזָּן קוֹלוֹ: „עֲשֵׂה לְמַעַן הַטְּבוּחִים!
עֲשֵׂה לְמַעַן תִּינֹוקוֹתֿ! עֲשֵׂה לְמַעַן עוֹלְלֵי טִפּוּחִים“!
וְעַמּוּדֵי הַבַּיִתֿ יִתְפַּלְּצוּ בְּזַעֲקַתֿ תַּאֲנִיָּה,
וְסָמְרָה שַׂעֲרַתֿ בְּשָׂרְךָ וּפַחַד יִקְרָאֲךָ וּרְעָדָה –
וְהִתְאַכְזַרְתִּי אֲנִי אֵלֶיךָ – וְלֹא תִֿגְעֶה אִתָּם בִּבְכִיָּה
וְכִי תִּפְרֹץ שַׁאֲגָתְֿךָ – אֲנִי בֵּין שִׁנֶּיךָ אֲמִיתֶֿנָּה;
יְחַלְּלוֹּ לְבַדָּם צָרָתָֿם – וְאַתָּה אַל תְּחַלְּלֶנָּה.
תַּעֲמֹד הַצָּרָה לְדוֹרוֹתֿ – צָרָה לֹא-נִסְפָּדָה,
וְדִמְעָתְךָ אַתָּה תֵּאָצֵר דִּמְעָה בְלִי-שְׁפוּכָה,
וּבָנִיתָֿ עָלֶיהָ מִבְצַר בַּרְזֶל וְחוֹמַתֿ נְחוּשָׁה
שֶׁל-חֲמַתֿ מָוֶתֿ, שִׂנְאַתֿ שְׁאוֹל וּמַשְׂטֵמָה כְבוּשָׁה,
וְנֹאחֲזָה בִלְבָבְךָ וְגָדְלָה שָׁם כְּפֶתֶֿן בִּמְאוּרָתֿוֹ,
וִינַקְתֶּם זֶה מִזֶּה וְלֹא-תִמְצְאוּ מְנוּחָה;
וְהִרְעַבְתָּ וְהִצְמֵאתָֿ אוֹתֿוֹ – וְאַחַר תַּהֲרֹס חוֹמָתֿוֹ
וּבְרֹאשׁ פְּתָֿנִים אַכְזָר לַחָפְשִׁי תְשַׁלְּחֶנּוּ
וְעַל-עַם עֶבְרָתְֿךָ וְחֶמְלָתְֿךָ בְּיוֹם רַעַם תְּצַוֶּנּוּ.

עַתָּה צֵא מִזֶּה וְשׁוּב הֵנָּה בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹתֿ
וְרָאִיתָֿ אַחֲרִיתֿ אֵבֶל עָם: וְהִנֵּה כָּל-אֵלֶּה הַנְּפָשׁוֹתֿ
אֲשֶׁר-חָרְדוּ וְהֵקִיצוּ בֹקֶר – שָׁבוּ לָעֶרֶב וַתֵּרָדַמְנָה,
ִויגֵעֵי בֶכִי וְדַכֵּי רוּחַ הִנָּם עוֹמְדִים עַתָּה בַּחֲשֵׁכָה,
עוֹד הַשְּׂפָתַֿיִם נָעוֹתֿ, מְפַלְּלוֹתֿ – אַךְ הַלֵּב נָחַר תּוֹכוֹ,
וּבְלֹא נִיצוֹץ תִּקְוָה בַּלֵּב וּבְלִי שְׁבִיב אוֹר בָּעָיִן
הַיָּד תְּגַשֵּׁשׁ בָּאֲפֵלָה, תְּבַקֵּשׁ מִשְׁעָן – וָאִָיִן…
כָּכָה תֶּעְשַׁן עוֹד הַפְּתִֿילָה אַחֲרֵי כְלוֹתֿ שַּמְנָהּ,
כָּךְ יִמְשֹׁךְ סוּס זָקֵן אֲשֶׁר נִשְׁבַּר כֹּחוֹ.
לוּ אַגָּדַת תַּנְחוּמִים אַחַת הִנִּיחָה לָהֶם צָרָתָֿם,
לִהְיוֹתֿ לָהֶם לִמְשִׁיבַתֿ נֶפֶשׁ וּלְכַלְכֵּל שֵׂיבָתָֿם!
הִנֵּה כָלָה הַצּוֹם, קָרְאוּ „וַיְחַל“, אָמְרוּ „עֲנֵנוּ“ – וְלָמָּה
עוֹד הַצִּבּוּר מִתְֿמַהְמֵהַּ? – הַיִקְרְאוּ גַּם „אֵיכָה? –
לֹא! הִנֵּה דַרְשָׁן עוֹלֶה עַל-הַבָּמָה,
הִנֵּה הוּא פוֹתֵֿחַ פִּיו, מְגַמְגֵּם וּמְפִיחַ אֲמָרָיו,
טָח תָּפֵל וְלוֹחֵשׁ פְּסוּקִים עַל מַכָּתָֿם הַטְּרִיָּה,
וְאַף קוֹל אֱלֹהִים אֶחָד לֹא-יַצִּיל מִפִּיהוּ,
גַּם-נִיצוֹץ קָטָן אֶחָד לֹא-יַדְלִיק בִּלְבָבָם;
וְעֵדֶר אֲדֹנָי עוֹמֵד בִּזְקֵנָיו וּבִנְעָרָיו,
אֵלֶּה שׁוֹמְעִים וּמְפַהֲקִים וְאֵלֶּה רֹאשׁ יָנִיעוּ;
תַּו הַמָּוֶתֿ עַל-מִצְחָם וּלְבָבָם יֻכַּתֿ שְׁאִיָּה.
מֵתֿ רוּחָם, נָס לֵחָם, וֵאלֹהֵיהֶם עֲזָבָם.

וְגַם אַתָּה אַל-תָּנֹד לָהֶם, אַל-תְּזַעְזַע חִנָּם פִּצְעֵיהֶם,
אַל-תִּגְדֹּשׁ עוֹד לַשָּׁוְא סְאַתֿ צָרָתָֿם הַגְּדוּשָׁה;
בַּאֲשֶׁר תִּגַּע אֶצְבָּעֲךָ – שָׁמָּה מַכָּה אֲנוּשָׁה,
כָּל-בְּשָׂרָם עֲלֵיהֶם יִכְאַב – אֲבָל נוֹשְׁנוּ בְּמַכְאוֹבֵיהֶם
וַיַּשְׁלִימוּ עִם חַיֵּי בָשְׁתָּם, וּמַה-בֶּצַע כִּי תְנַחֲמֵם?
עֲלוּבִים הֵם מִקְּצֹף עֲלֵיהֶם וְאוֹבְדִים הֵם מֵרַחֲמֵם;
הַנַּח לָהֶם וְיֵלֵכוּ – הִנֵּה יָצְאוּ הַכּוֹכָבִים,
וַאֲבֵלִים וַחֲפוּיֵי רֹאשׁ וּבְבֹשֶׁתֿ גַּנָּבִים
אִישׁ אִישׁ עִם-נִגְעֵי לִבּוֹ יָשׁוּב הַבָּיְתָֿה,
וְגֵווֹ כָּפוּף מִשֶּׁהָיָה וְנַפְשׁוֹ רֵיקָה מִשֶּׁהָיְתָה,
וְאִישׁ אִישׁ עִם נִגְעֵי לִבּוֹ יַעֲלֶה עַל-מִשְׁכָּבוֹ
וְהַחֲלֻדָּה עַל-עֲצָמָיו וְהָרָקָב בִּלְבָבוֹ…
וְהָיָה כִּי-תַשְׁכִּים מָחָר וְיָצָאתָ בְּרֹאשׁ דְּרָכִים –
וְרָאִיתָ הֲמוֹן שִׁבְרֵי אָדָם נֶאֱנָקִים וְנֶאֱנָחִים,
צוֹבְאִים עַל חַלּוֹנוֹת גְּבִירִים וְחוֹנִים עַל הַפְּתָחִים,
מַכְרִיזִים בְּפֻמְבֵּי עַל-פִּצְעֵיהֶם כְּרוֹכֵל עַל-מַרְכֹּלֶת,
לְמִי גֻּלְגֹּלֶת רְצוּצָה וּלְמִי פֶּצַע יָד וְחַבּוּרָה,
וְכֻלָּם פּוֹשְׁטִים יָד כֵּהָה וְחוֹשְׂפִים זְרוֹעַ שְׁבוּרָה,
וְעֵינֵיהֶם, עֵינֵי עֲבָדִים מֻכִּים, אֶל יַד גְּבִירֵיהֶם,
לֵאמֹר: “גֻּלְגֹּלֶת רְצוּצָה לִי, אָב “קָדוֹשׁ” לִי –תְּנָה אֶת תַּשְׁלוֹמֵיהֶם!”
וּגְבִירִים בְּנֵי רַחֲמָנִים מִתְמַלְּאִים עֲלֵיהֶם רַחֲמִים
וּמוֹשִׁיטִים לָהֶם מִבִּפְנִים מַקֵּל וְתַֿרְמִיל לַגֻּלְגֹּלֶתֿ,
אוֹמְרִים „בָּרוּךְ שֶׁפְּטָרָנוּ“ – וְהַקַּבְּצָנִים מִתְֿנַחֲמִים.

לְבֵית הַקְּבָרוֹתֿ, קַבְּצָנִים! וַחֲפַרְתֶּם עַצְמוֹתֿ אֲבוֹתֵֿיכֶם
וְעַצְמוֹתֿ אַחֵיכֶם הַקְּדוֹשִׁים וּמִלֵּאתֶֿם תַּרְמִילֵיכֶם
וַעֲמַסְתֶּם אוֹתָֿם עַל-שֶׁכֶם וִיצָאתֶֿם לַדֶּרֶךְ, עֲתִֿידִים
לַעֲשׂוֹתֿ בָּהֶם סְחוֹרָה בְּכָל-הַיְרִידִים;
וּרְאִיתֶֿם לָכֶם יָד בְּרֹאשׁ דְּרָכִים, לְעֵין רוֹאִים,
וּשְׁטַחְתֶּם אוֹתָֿם לַשֶּׁמֶשׁ עַל-סְמַרְטוּטֵיכֶם הַצֹּאִים,
וּבְגָרוֹן נִחָר שִׁירָה קַבְּצָנִיתֿ עֲלֵיהֶם תְּשׁוֹרְרוּ,
וּקְרָאתֶם לְחֶסֶד לְאֻמִּים וְהִתְֿפַּלַּלְתֶּם לְרַחֲמֵי גוֹיִם,
וְכַאֲשֶׁר פְּשַׁטְתֶּם יָד תִּפְשֹׁטוּ, וְכַאֲשֶׁר שְׁנוֹרַרְתֶּם תִּשְׁנוֹרְרוּ.

וְעַתָּה מַה-לְךָ פֹּה, בֶּן-אָדָם, קוּם בְּרַח הַמִּדְבָּרָה
וְנָשָׂאתָֿ עִמְּךָ שָׁמָּה אֶת-כּוֹס הַיְגוֹנִים,
וְקָרַעְתָּ שָׁם אֶתֿ-נַפְשְׁךָ לַעֲשָׂרָה קְרָעִים
וְאֶתֿ-לְבָבְךָ תִּתֵּן מַאֲכָל לַחֲרוֹן אֵין-אוֹנִים,
וְדִמְעָתְֿךָ הַגְּדוֹלָה הוֹרֵד שָׁם עַל קָדְקֹד הַסְּלָעִים
וְשַׁאֲגָתְֿךָ הַמָּרָה שַׁלַּח – וְתֹֿאבַד בִּסְעָרָה.

תמוז–תשרי, תרס”ד.


Chaim Nachman Bialik’s Bisshuvósi

Note: See Alex Foreman’s youtube reading of the poem (and translation into English).

בִתְֿשׁוּבָתִֿי  Bisshuvósi

שׁוּב לְפָנַי: זָקֵן בָּלֶה,  Shuv ləfónay zókeyn bóle 

פָּנִים צֹמְקִים וּמְצֹרָרִים,  Pónim tsoymkim umtsoyrórim

צֵל קַשׁ יָבֵשׁ, נָד כְּעָלֶה,  Tseyl kash yóveysh, nod kəólo

נָד וָנָע עַל־גַּבֵּי סְפָרִים. Nod vonó al gábey səfórim 

שׁוּב לְפָנַי: זְקֵנָה בָלָה,  Shuv ləfónay: skéyno bólo

אֹרְגָה, סֹרְגָה פֻזְמְקָאוֹתֿ,  Oyrgo, soyrgo puzməkóyoys

פִּיהָ מָלֵא אָלָה, קְלָלָה,  Pího móley ólo, klólo

וּשְׂפָתֶֿיהָ תָּמִיד נָעוֹתֿ. Usəfosého tómid nóoys

וּכְמֵאָז לֹא מָשׁ מִמְּקוֹמוֹ  Ukhəmeyóz loy mosh mimkóymoy 

חֲתֿוּל בֵּיתֵֿנוּ – עוֹדוֹ הֹזֶה     Khasul beyséynu — oydoy khóyze 

בֵּין כִּירַיִם, וּבַחֲלוֹמוֹ  Beyn kiráyim uvakhalóymoy

עִם־עַכְבָּרִים יַעַשׂ חֹזֶה.  Im aghbórim yáas khóyze

וּכְמֵאָז בָּאֹפֶל מְתֿוּחִים  Ukhəmeyóz bo-óyfel məsúkhim

קוּרֵי אֶרֶג הָעַכָּבִישׁ  Kúrey éreg ho-akóvish

מְלֵאֵי פִּגְרֵי זְבוּבִים נְפוּחִים  Mley pígrey zvúvim nəfúkhim

שָׁם בַּזָּוִיתֿ הַמַּעֲרָבִיתֿ… Shom bazóvis hamaaróvis

לֹא שֻׁנֵּיתֶֿם מִקַּדְמַתְֿכֶם,  Loy shunéysem mikadmáskhem

יָשָׁן נוֹשָׁן, אֵין חֲדָשָׁה; –   Yóshon nóyshon, eyn khadósho 

אָבֹא, אַחַי, בְּחֶבְרַתְֿכֶם!  Óvoy, ákhay, bəkhevráskhem

יַחְדָּו נִרְקַב עַד־נִבְאָשָׁה!   Yaghdov nirkav ad-nivósho



 Yehudo Leyb Gordon   יהודה לייב גאָרדאָן  

הַסּוּס וְהַסִּיס

 


 


Yehudo Leyb Gordon    יְהוּדָה לֵיבּ גאָרדאָן

Hasús Vǝhasís  הַסּוּס וְהַסִּיס

בִּהְיוֹתֿ בְּנֵי הָאָדָם  Bihyóys bney ho-ódom
שָׂפָה אַחַתֿ וּדְבָרִים אֲחָדִים  Sófo ákhas udvórim akhódim
לֹא נִכְשְׁלוּ בִּלְשׁוֹנָם  Loy níkhshǝlu bilshóynom
וְלֹא נֶחְלְקוּ בְּרַעְיוֹנָם;  Vloy nékhlǝku bǝrayóynom 

וּמִיּוֹם נִפְלְגָה הָאָרֶץ  U-miyóym níflǝgo hoórets
לִלְשֹׁנוֹתָֿם לְגוֹייֵהֶם  Lilshoynóysom lǝgoyéyhem
הִרְבָּה כּוֹשֵׁל בֵּינֵיהֶם  Hírbo kóyshl beynéyhem
וַיִּרְחַב הַפָּרֶץ.  Vayírkhav hapórets

יֵשׁ גַּם בְּנֵי עַם אַחַד  Yeysh gám bney am ákhad
יוֹשְׁבֵי מְדִינוֹתֿ שׁוֹנוֹתֿ  Yóyshvey mǝdínoys shóynoys
אֵין לָהֶם לֵב לְיָחַד  Éyn lóhem leyv lǝyákhad
מֵחֵלֶק שְׂפָתַֿיִם וְרִיב לְשֹׁנוֹתֿ:  Meykhéylek sfosáyim vǝrív lǝshóynoys

הָאֶפְרָתִֿי מִבִּלְתִּי יְכֹלֶתֿ  Ho-efrósi mibílti yǝkhóyles
לֵאמֹר שִׁבֹּלֶתֿ  Léymoyr shibóyles
אָמַר סִבֹּלֶתֿ –  Ómar sibóyles
וַיֹּאחֲזוּ בוֹ וַיִּשְׁחָטוּהוּ,  Va-yóykhazu bóy vayishkhotúhu

וּבֶן-וָואהלִין קָרָא חִירִיק  Ubén Volín kóro khírik
בִּמְקוֹם שֶׁבֶּן-לִיטָא קוֹרֵא שׁוּרֻק  Bímkoym she-ben-Líto kóyre shúruk
וּלְבֵיתֿ-דִּין הֱבִיאוּהוּ. Ulǝbézdn heviúhu 

שְׁנֵי סֹחֲרִים בַּדֶּרֶךְ אָרָחוּ  Shney sóykhrim ba-dérekh orókhu 

אֶל אַחַד הַיְּרִידִים יָרָדוּ,  El ákhad hayrídim yoródu

וּשְׁנֵיהֶם יַחְדָּו הָלָכוּ  Ushnéyhem yákhdov holókhu
אַף אִם לֹא נוֹעָדוּ.  af ím loy noyódu.

הָאָחָד תֵּימָנִי מֵעִיר „מֵלִיטָא“   Hoékhod teymóni meyir Melíto
הַשֵּׁנִי מִצָּפוֹן מֵעִיר מִלִּיטָא;  Hashéyni mitsófoyn meyir mi-Líto

זֶה בָּא לִמְכּוֹר סְחוֹרָתֿוֹ   Ze bo límkoyr skhoyrósoy
וָזֵה לִקְנוֹת סְחוֹרָה מְגַמָּתֿוֹ.  Vozé líknoys skhóyro mǝgamósoy.
וַיְהִי בַדֶּרֶךְ וַיֹּאמֶר הַצְּפוֹנִי:  Vayǝhí badérekh vayóymer hatsfóyni
„אֱמָר-נָא לִי, אֲדֹנִי, Emóyr no lí adóyni
מַה-חֶפְצְךָ בַּשּׁוּק וּבשְׁבִיל מַה בָּאתָֿ?“  Ma khéftsǝkho bashúk ubíshvil ma bóso

וַיַּעַן הַדְּרוֹמִי: רְצוֹנִי  Vayáan hadróymi: Rǝtsóyni
לִקְנוֹתֿ סִוס*) טוֹב בְּמָנָה אוֹ בְּמָאתַֿיִם —  líknoys sis toyv bǝmóno oy bǝmosáyim 

„לֹא יָגַעְתָּ וּמָצָאתָ“  Loy yogáto umotsóso 
(הַדֹּבֵר בּוֹ יַעֲנֵהוּ), (Hadóyver bóy yaanéyhu)
„יֵשׁ אִתִּי סִיס כָּזֶה, תַּאֲוָה לָעֵינַיִם,  Yeysh ití sis kozé, táyvo loeynáyim
אִם תַּחְפֹּץ בִּמְחִיר זֶה קָחֵהוּ“.  Im tákhpoyts bimkhír ze kokhéyhu

וַיַּאֲמֵן בּוֹ הַקּוֹנֶה וַיֵאוֹתֿ  Vayámeyn boy hakóyne vayéyoys
וַיִּקְנֵהוּ מֵאִתּוֹ בְּלִי רְאוֹתֿ, Vayiknéyhu meyítoy bli réyoys
וַיִּתֵּן כַּסְפּוֹ שְׁתֵּי מֵאוֹתֿ.  Vayíteyn káspoy shtey méyoys

בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי לְמָחֳרָתֿוֹ  Bayóym hashéyni lǝmokhorósoy

הֵבִיא הַמּוֹכֵר אֶת סְחוֹרָתֿוֹ héyvi hamóykheyr es skhoyrósoy 

כְּנַף רְנָנִים נֶעֳלָסָה  Knaf rǝnónim neelóso
נֶהְדָּרָה בְּנֹצָתָֿהּ  Nehdóro bǝnoytsóyso 

וַיֹּאמֶר הַתֵּימָנִי בְּתִמָּהוֹן:  Vayóymer hateymóni bǝtimóǝn
הֲרַמַּאי אַתָּה אוֹ מֻכֵּה שִׁגָּעוֹן?  Harámay áto oy múke shigóǝn 

לֹא סִיס הַיּוֹשֵׁב בַּכְּלוּב קָנִיתִֿי Loy sis hayóysheyv bakúv konísi

כִּי אִם סִוס הָעוֹמֵד בָּאֻרְוָה אִוִּיתִֿי. –   Ki im sis hoóymeyd boúrvo ivísi 

„לֹא“, טָעַן הַצְּפוֹנִי, „לֹא רִמִּיתִֿיךָ,   Loy,  tóan hatsfóyni,  Loy rimisíkho

כִּי לֹא כֵן אָנֹכִי עִמָּדִי;   Ki lóy keyn onóykhi imódi 
סיס אָמַרְתָּ בְּפִיךָ  Sis omárto bǝpíkho
וְסִיס הֵבֵאתִֿי בְּיָדִי“.   vǝsis heyvéysi bǝyódi

וַיִּנָּצוּ יַחְדָּו וַיָּרִיבוּ  Vayinótsu yakhdóv vayorívu
וּדְבָרָם אֶל הָרַב הִקְרִיבוּ.  Udvorom el haróv hikrívu 
הַקֹּנֶה תָּבַע שֶׁיַּחֲזִיר לוֹ הַמָּעוֹתֿ,   Hakóyne tóva sheyákhzir loy hamóoys
לְפִי שֶׁהִטְעָהוּ בְּיוֹתֵֿר מִשְׁתּוּתֿ,   Lǝfi shehitóhu bǝyóyseyr mishtús
אַךְ הָרַב פָּסַק שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא שְׁטוּתֿ,  akh haróv pósak sheéyn ze élo shtùs
וּלְפִיכָךְ – אֵין הַמֶּקַח מֶקַח טָעוּתֿ.  Ulfíkhokh ― Eyn hamékah mékakh tóùs 

הַקּוֹרֵא בְּוַדַּאי  Hakóyrey bǝváday
יִקְרָאֵנִי בַּדַּאי,  Yikroéyni báday
כִּי הֲיִתָּכֵן  Ki: Hayǝtókhn
שֶׁבִּשְׁבִיל נְקוּדָה קְטַנָּה אַחַתֿ   shebíshvil nəkúdo ktáno akhás
יָבֹאוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים  Yovóyu shney anóshim gdóylim
לִמְרִיבָה מִתְֿלַקַּחַתֿ  Limrívo mislakákhas
וּלְבֵיתֿ-דִּין יִהְיוּ עוֹלִים?  ulbézdn yíyhu óylim

אָכֵן  Okhéyn
מֶה כָּל הַמַּחֲלֹקוֹתֿ שֶׁהָיוּ בִּיהוּדָה  Me kol hamakhlóykoys shehóyu biYhúdo
אִם לֹא בִּשְׁבִיל אֵיזוּ אוֹתֿ אוֹ נְקוּדָה.  Im loy bishvil éyzu óys oy nǝkúdo

פֵּרוּשִׁים קְלוּשִׁים וְדִקְדּוּקִים דַּקִּין,   Peyrúshim klúshim vǝdikdúkim dákin
אֵתִֿין וְגַמִּין אֲכִין וְרַקִּין?  Éysin vǝgámin ákhin vǝrákin

בִּשְׁבִיל מַה בְּשָׁנִים רִאשׁוֹנוֹתֿ  Bishvil má bǝshónim rishóynoys
נִקְרַע בֵּיתֿ יִשְׂרָאֵל לִקְרָעִים  Nikrá Beys Yisróeyl likǝróyim
וַיְהִי לְכִתּוֹתֿ שׁוֹנוֹתֿ  Vayhí lǝkítoys shóynoys
לִפְרוּשִׁים וּצְדוּקִים, רַבָּנִים, קָרָאִים?  LǝPrúshim uTsdúkim, rabónim, karóim

גַּם בְּיָמֵינוּ עָתָּה  Gam bǝyoméynu óto
מַה כָּל הַקְּטָטָה  Me kol haktóto
בֵּין יַעֲקֹב בְּנָהּ שֶׁל „מוּשָׁה“**)  Beyn Yánkoyv bnó shel Músho
וּבֵין יַעֲקֹב בֶּן אֶלְקָנָה?  Uveyn Yánkoyv bén Elkóno

יַעַן לֹא יֹאמַר „כֶּתֶֿר“ בִּקְדֻשָּׁה  Yáan loy yóymar “késer” biKdúsho

וּבְקַדִּישׁ — „יַצְמַח פֻּרְקָנָא“!  UvǝKádish ― yítsmakh purkóno

__________________

*) סיס קרי.     **) שם אשה.



Naftoli Hertz Imber נפתחי הערץ אימבר

Naftoli Hertz Imber’s Hatikvoh (Hatikvah)

הַתִּקְוָה

SUNG IN 2021 BY

JOANNA CZABAN  |  אַשקע טשאַבאַן

MOSHE KOUSSEVITZKY

by AL JOLSON

Note differences: MK’s adherence to authentic ‘oy for וֹ’ and plosive תּ word-initially (in תִּקְוָתֵֿינוּ) despite Tiberian cross-wordboundary spirantization norm).

 

  • Kol-òyd baléyvov — pənímo
  • Nèfesh-yəhúdi —hoymíyo
  • ulfaàsey-mízrokh — kodímo
  • àyin-lətsíyoyn — Tsoyfíyo.
  • Oyd-lòy óvdo — tikvoséynu,
  • hàtíkvo — hanoyshóno,
  • lòshuv-ləérets — [èrets-] avoyséynu,
  • ìr-bo Dóvid — [Dòvid-] khóno.

    • In Warsaw Ashkenazic Hebrew

      • Kol-òyd baláyvov — pənímu
      • Nèyfesh-yəhídi —hoymíyu
      • ulfaàsay-mízrokh — kudímu
      • à:(y)in-lətsíyoyn — Tsoyfíyu.
      • Òyd-loy óvdu — tikvusáyni,
      • hatìkvu — hanoyshúnu,
      • lùshiv-ləéyrets — [èyrets-] avoysáyni,
      • ìr-bu Dúvit — [Dùvit-] khúnu.

    • In Vilna Ashkenazic Hebrew

    • Kol-èyd baléyvov — pənímo
    • Nèfesh-yəhúdi — heymíyo
    • ulfaàsey-mízrokh — kodímo
    • àyin-lətsíyeyn — Tseyfíyo.
    • Èyd-ley óvdo — tikvoséynu,
    • hatìkvo — haneyshóno,
    • lòshuv-ləérets — [èrets-] aveyséynu,
    • ìr-bo Dóvid — [Dòvid-] khóno.

One of the early versions of the entire poem

(published by Mazin’s of London, courtesy of Hebrew National & University Library, Jerusalem)

The vowel pointing of the following version generally follows the original, with some occasional deviation resulting from popular rendition.

*

  • כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה      Kol oyd baléyvov p’nímo 
    נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה      Néfesh yəhúdi hoymiyo  
    וּלְפַאֲתֵֿי מִזְרָח קָדִימָה      Ulfáasey mízrokh kodímo  
    עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה.      Áyin l’tsíyoyn tsoyfiyo  
  • עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵֿנוּ      Oyd loy óvdo tikvoséynu
    הַתִּקְוָה הַנּוֹשָׁנָה      Hatíkvo hanoyshóno
    לָשׁוּב לְאֶרֶץ — אֶרֶץ אֲבוֹתֵֿינוּ      lóshuv l’érets — érets avoyséynu 
    לָעִיר בָּהּ דָּוִד — דָּוִד חָנָה.      Lo-ír bó Dóvid — Dóvid khóno
  • כָּל עוֹד דְּמָעוֹתֿ מֵעֵינֵינוּ      Kol oyd d’móoys mey-eynéynu 
    יִזְּלוּ כְּגֶשֶׁם נְדָבוֹתֿ      Yízlu  k’géshem nədóvoys
    וּרְבָבוֹתֿ מִבְּנֵי עַמֵּנוּ      Ur’vóvoys mibney améynu 
    עוֹד הוֹלְכִים עַל קִבְרֵי אָבוֹתֿ.      Oyd hóylkhim al kívrey óvoys 
  • עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵֿנוּ…
  • כָּל עוֹד חוֹמַתֿ מַחֲמַדֵּינוּ      Kol oyd khóymas makhmadéynu
    לְעֵינֵינוּ מוֹפַעַתֿ      L’eynéynu moyfáas
    וְעֲל חוּרְבַּן מִקְדָּשֵׁנוּ      V’al khúrban migdoshéynu
    עַיִן אַחַתֿ עוֹד דּוֹמַעַתֿ.      Áyin ákhas oyd doymáas
  • עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵֿנוּ…
  • כָּל עוֹד מֵי הַיַּרְדֵּן בְּגָאוֹן      Kol oyd mey-hayárdeyn b’gó-oyn
    מְלֹא גְּדוֹתָֿיו יִזֹלוּ      m’loy g’dóysov yizóylu
    וּלְיַם כִּנֶּרֶתֿ בְּשָׁאוֹן      Ul’yam kinéres b’shó-oyn  
    בְּקוֹל הֲמֻלָּה יִפֹּלוּ.      B’koyl hamúlo yipóylu
  • עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵֿנוּ…
  • כָּל עוֹד שָׁמָּה עֲלֵי דְּרָכַיִם      Kol oyd shómo áley d’rokháyim
    שַׁעַר יֻכַּתֿ שְׁאִיָּה      Sháar yúkas sh’íyo
    וּבֵין חוּרְבוֹתֿ יְרוּשָׁלַיִם      Uveyn khúrvoys y’rusholáyim 
    עוֹד בַּתֿ⸗צִיּוֹן בּוֹכִיָּה.      Oyd bas-tsíyoyn boykhíyo
  • עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵֿנוּ…
  • כָּל עוֹד דְּמָעוֹתֿ טְהוֹרוֹתֿ      Kol oyd d’mó-oys t’hóyroys 
    מֵעֵין בַּתֿ עַמִּי נוֹזְלוֹתֿ      Mey-eyn bas-ámi nóyzloys
    וְלִבְכּוֹתֿ לְצִיּוֹן בְּרֹאש אַשְׁמוֹרוֹתֿ      V’lífkoys l’tsíyoyn broysh ashmóyroys
    עוֹד תָּקוּם בַּחֲצִי הַלֵּילוֹתֿ.      Oyd tókum bakhátsi haléyloys
  • עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵֿנוּ…
  • כָּל עוֹד נִטְפֵי דָם בְּעוֹרְקֵינוּ      Kol oyd nítfey dom b’oyrkéynu 
  • רָצוֹא וָשׁוֹב יִזֹלוּ      Rótsoy voshoyv yizóylu
  • וַעֲלֵי קִבְרוֹתֿ אֲבוֹתֵֿינוּ      Va-áley kívroys avoyséynu
  • עוֹד אָגְלֵי טַל יִפּוֹלוּ.      Oyd ógley tal yipóylu
  • עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵֿנוּ…
  • כָּל עוֹד רֶגֶשׁ אַהֲבַתֿ הַלְּאוֹם      Kol oyd régesh á(ha)vas-hal’óym
    בְּלֵב הַיְּהוּדִי פּוֹעֵם      B’leyv hay’húdi póyeym
    עוֹד נוּכַל קַווֹתֿ גַּם הַיּוֹם      Oyd núkhal kávoys gam hayóym 
    כִּי יְרַחֲמֵנוּ אֵל זוֹעֵם.      Ki y’rakhméynu eyl zóyeym
  • עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ…
  • שִׁמְעוּ אַחַי בְּאַרְצוֹתֿ נוּדִי      Shímu ákhay b’ártsoys núdi
    אֶתֿ קוֹל אַחַד חוֹזֵינוּ      Es koyl ákhad khoyzéynu
    „כִּי רַק עַם אַחֲרוֹן הַיְּהוּדִי      Ki rák am ákhroyn hay’húdi 
    גַּם אַחֲרִיתֿ תִּקְוָתֵֿנוּ“.      Gam ákhris tikvoséynu
  • עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵֿנוּ…



Meyshe Kulbak: Three Hebrew Poems

With thanks to Siarhej Shupa (Prague) for providing these redsicovered Hebrew texts to be included in his forthcoming bilingual (Yiddish–Belarusian) edition of all of Kulbak’s poetry. These three poems, the only to have survived of Kulbak’s (early) Hebrew output, were first published in Di goldene keyt. Based on the Northern (Litvak) rhyme of בְּאֵרִי with מְזוֹרִי (as unitary ej) in the second poem, holem is transcribed ey throughout as per Kulbak’s Vilna area Yiddish and Hebrew.

גַן סְתָּו. שְׁבִיל שְׁטוּף⸗הַצֵל…

Gan stov. Shvil shtuf-hatséyl

גַן סְתָּו. שְׁבִיל שְׁטוּף⸗הַצֵל.  Gan stov. Shvil shtuf-hatséyl

אַתְּ, אֲנִי, וּדְמִי הַלֵיל.  At. Ani, udmi haleyl 

כֶּסֶף-חַי בֵּין עֲלֵי פָּז.  Kesef-khay beyn aley-póz 

אַתְּ, אֲנִי, וּטְהוֹר הָרָז…  At, ani, uthoyr horóz

יָד חֲרֵדָה, מַבַּט כְּאֵב,   Yad karéydo, mabat kəéyv

אַתְּ, אֲנִי, וּנְהִי הַלֵב.  At, ani, unəhi ha-léyv

סַהַר נוּגֶה, מִלַת דֹם. Sahar nugo, milas déym 

אַתְּ, אֲנִי, וּנְשִׁיקַת-חֹם.  At,  ani, unshíkas khéym 

ר”ח חשון


  דַי אֵחָבֵא

Day Eykhóvey 

דַי! אֵחָבֵא אֶל הַכֵּלִים

  • Day! Eykhóvey el hakéylim   דַי! אֵחָבֵא אֶל הַכֵּלִים
  • Shókto bəéyri…    …שָׁקְטָה בְּאֵרִי
  • Keshéykh ho-érev éteyn yod   כְּשֹׁךְ הָעֶרֶב אֶתֵּן יָד
  • Beléyv məzéyri   בְּלֶב מְזוֹרִי
  • *
  • Gàley-mtsúlo shkhèyr-gabéykhem   גַלֵּי מְצוּלָה! — שְׁחוֹר גַבֵּיכָם
  • Rad al zhóvi.  .רַד עַל זְהָבִי
  • Khòrpi mámtin bèyn hashlógim…   …חָרְפִּי מַמְתִּין בֵּין הַשְׁלָגִים
  • Ləát — Lvóvi!   !לְאַט — לְבָבִי
  • *
  • Lu evóseyr eyr la-láylo   לוּ אֶוָתֵֿר עֵר לַלַּיְלָה
  • Maaváyi   מַאֲוַיִי
  • Rəvàs-ha-néneshef eysht beyn tslólim   רְוַתֿ-הַנֶשֶׁף אֵשְׁתְּ בֵּין צְלָלִים
  • Ukhvor dáyi.   .וּכְבָר דַיִי
  • *
  • Kòvu nəúray bətsèyl ha-khúrsheys  כָּבוּ נְעוּרַי בְּצֵל הַחֻרְשׁוֹתֿ
  • Bəeyd haplógim…     …בְּאֵד הַפְּלָגִים
  • Khòrpi mámtin bəkhèrdas-sháyish    חָרְפִּי מַמְתִּין בְּחֶרְדַּתֿ-שַׁיִשׁ
  • Beyn hashlógim.    .בֵּין הַשְׁלָגִים


בְּאַפְלוּלִיתֿ לֵיל אֵט עַתָּה אָהֳלִי‪…

Bəaflúlis leyl eyt ato ohóli

בְּאַפְלוּלִיתֿ לֵיל אֵט עַתָּה אָהֳלִי,   Bəaflúlis leyl eyt ato ohóli

וְתֿוּגָה נוּגָה, רַכָּה עֶדְנַתֿ-כְָּנָף תִּשְׁמֹר סִפִּי… Vəsugo nugo, rako ednas-konof tishmeyr sipi 

לַיְלָה.   Láylo

חֶרֶשׁ, חֶרֶשׁ אֵצֵא אֶתֿ מְעוֹנִי  Khéresh khéresh éytsey es məéyni

אָלִיט יָד בְּיָד, olit yod bəyod

וּמִשְׁנֵה דְמָמָה אִדֹם:  umishney dəm omo odeym 

אַלְלַי לִי!  Aləlay li

דִמְעָה זַכָּה נִצְנְצָה בִּבְרַק⸗צְנִיעוּתָֿהּ.  Dímo záko nitsnətso bivrak-tsniyúso

אַךְ בִּן לַיְלָה  Akh bin láylo

חָרְדָה וְנִדְלָחָה… Khórdo vənidlokho 

ּבַּמִסְתָּרִים פִּרְפְּרָה בִּדְמִי יְגוֹנָה נֶפֶשׁ תַּמָה, Bamistórim pirəro bidmey yegeyno nefesh tamo 

רֶטֶט חַי עֲבָרָהּ וַתִּתְֿיַתֵּם…  Retet khay avoro vətisyáteym

אָחִי, אָחִי, לֵיל נְדוּדִים! Okhi okhi, leyl nidudim 

תְּכֶלְתְּךָ צַק לִי, רְוֵה נִשְׁמָתִי, וּבְהֶמְיָתְֿךָ רָן-נְכָאִים… Tkheyltəkho tsak li, revey nishmosi, uvəhemyoskho ron-nəkhóyim

דְמָמָה טְמִירָה, סֹבִּי דַלְתֵֿי לַיְלָה —  Dmomo tmiro, seybi dalsey laylo

וְאֶל שְפוּנֵי שְׁחוֹר הַַתְּהוֹמוֹת שְאִי יְגוֹנִי  Vəel shfuni shokheyr hatəheymeys səi yəgeni 

יְגוֹן הַנֶפֶשׁ הָעֲיֵפָה…   Yəgeyn ha-nefesh ho-ayeyfo 

ּבְּגַעֲגוּעֵי-רְתֵֿתֿ אֲַחַכֶּה לָךְ…  Bəgaguey-təseys akháke lokh

וָאֵבְךְ.    Vo-eyvkh

בְּכִי עוֹלָל רַךְ עַל קֶבֶר אִמוֹ… Bəkhi eyleyl rakh al kever imey

ּוּבְהָנֵץ חַמָה, שוּלֵי שְׁמֵי מֶרְחַקִים יֶחֱוָרוּ, uvhoneyts khamo, shuli shmi merkhakim  yokhevoru

גַל זִיו וְכֶסֶף יַךְ וְיִז בְּדִמְדוּמֵי שַׁחַר… Gal ziv v-khesef yakh v’yaz bədimdimey shákhar 

אֲנִי — עֲרִירִי, Ani — ariri 

וּלְבָדָד אֵלֵךְ עִם יְגוֹנִי,  ulvodod eylekh im yegeyni

וְאֲתַֿנֶה חֶרֶשׁ כְּאֵב לְבָבִי בִדְמִי הַלֵיל Vəesáne khéresh kəeyv ləvóvi bidmi haleyl 

בִּכְאֵב הָעוֹלָם…  Bikhəeyv ho-eylom

ר”ח חשון



 

Saul Tchernichovsky

Sákhki Sákhki   שחקי שחקי

SUNG (2021) BY

JOANNA CZABAN  |  אַשקע טשאַבאַן

SIDOR BELARSKY  (with American Ashkenazic oy:> o:)

  • The vowel pointing of the following version generally follows the original, with some occasional deviation resulting from popular rendition.

 

  • שַׂחְקִי, שַׂחְקִי עַל הַחֲלוֹמוֹתֿ     Sákhki, sákhki, al hakhalóymoys   
  • זוּ אֲנִי הַחוֹלֵם שָֹח     Zu aní ha-khóyleym sókh 
  • שַׂחְקִי כִּי בָּאָדָם אַאֲמִין     Sּákhki-kí bo-ódom áymin   
  • כִּי עוֹדֶנִּי מַאֲמִין בָּךְ     Ki oydéni máymin bókh  
  • *
  • כִּי עוֹד נַפְשִׁי דְּרוֹר שׁוֹאֶפֶתֿ     Ki oyd náfshi dróyr shoyéfes  
  • לֹא מְכַרְתִּיהָ לְעֵגֶל פָּז     loy mkhartího léygel póz    
  • כִּי עוֹד אַאֲמִין גַּם בָּאָדָם     Ki òyd áymin gam bo-ódom  
  • גַּם בְּרוּחוֹ, רוּחַ עָז     Gam b’rúkhoy, rúakh óz   
  • *
  • רוּחוֹ יַשְׁלִיךְ כַּבְלֵי הֶבֶל     Rúkhoy yáshlikh kávley hével 
  • יְרוֹמְמֶנּוּ בָּמְתֵֿי עָל     Y’róyməménu bómsey ól 
  • לֹא בָּרָעָב יָמוּתֿ עוֹבֵד     Loy bo-róov yòmus óyveyd   
  • דְּרוֹר – לַנֶּפֶשׁ, פַּתֿ – לַדָּל     Droyr  — lanéfesh, pas — ladól   
  • *
  • שַׂחְקִי כִּי גַּם בְּרֵעוּתֿ אַאֲמִין     Sàkhki-kí gam brèyus áymin   
  • אַאֲמִין, כִּי עוֹד אֶמְצָא לֵב     Àymin-kí oyd èmtso léyv   
  • לֵב תִּקְוֹתַֿי גַּם תִּקְוֹתָֿיו     Leyv tikvóysay, gam tikvóysov  
  • יָחוּשׁ אֹשֶׁר, יָבִין כְּאֵב     Yókhush óysher, yòvin kéyv   
  • *
  • אַאֲמִינָה גַּם בֶּעָתִֿיד     Aamíno gam be-ósid  
  • אַף אִם יִרְחַק זֶה הַיּוֹם     Af im yírkhak ze hayóym   
  • אַךְ בֹּא יָבוֹא – יִשְּׂאוּ שָׁלוֹם     Akh boy-yóvoy — yísu shóloym  
  • אָז, וּבְרָכָה לְאֹם מִלְאֹם     Oz, uvrókho l’óym-milóym  
  • *
  • יָשׁוּב יִפְרַח אָז גַּם עַמִּי     Yóshuv yífrakh oz gam ámi 
  • וּבָאָרֶץ יָקוּם דּוֹר     Uvo-órets yókum dóyr  
  • בַּרְזֶל כְּבָלָיו יוּסַר מֶנּוּ     Bàrzel-kvólov yúsar ménu  
  • עַיִן בְּעַיִן יִרְאֶה אוֹר     Ayin-b’áyin yíre óyr   
  • *
  • יִחְיֶה, יֶאֱהַב, יִפְעַל, יָעַשׂ     Yìkhye, yéhav, yífal, yóas 
  • דּוֹר בָּאָרֶץ אָמְנָם חַי     dóyr bo-órets ómnom kháy 
  • לֹא בֶּעָתִֿיד – בַּשָּׁמַיִם     loy be-ósid — bashomáyim  
  • חַיֵּי רוּחַ לוֹ אֵין דַּי     Kháyey-rúakh loy eyn dáy  
  • *
  • אָז שִׁיר חָדָשׁ יָשִׁיר מְשׁוֹרֵר     Oz shir-khódosh yóshir mshóyreyr  
  • לְיֹפִי וְנִשְׂגָּב לִבּוֹ עֵר     L’yòyfi-vnízgov líboy éyr   
  • לוֹ, לַצָּעִיר, מֵעַל קִבְרִי     Loy, la-tsóir, méy-al kívri   
  • פְּרָחִים יִלְקְטוּ לַזֵּר     Prókhim yilk’tu la-zéyr 

  • See also Y. Y. Shvarts’s Yiddish translation (use handles to turn pages): 

  • Tchernichovski's Sakhki Sakhkiin Yiddish (Y Y Shvarts)


Notes on Morphology, Lexicon, Semantics, and Syntax

Morphology

Nounds ending in תֿ are generally pluralized by suffixation of ים (rather than ותֿ or יותֿ). For more on indvidual lexical items, please refer to the Ashkenazic Dictionary.

דְּמוּתֿ ← דְּמוּתִֿים

זְכוּתֿ ← זְכוּתִֿים

מְהוּתֿ ← מְהוּתִֿים

רְשׁוּתֿ ← רְשׁוּתִֿים

שַׁבָּתֿ ← שַׁבָּתִֿים

שְׁטוּתֿ ← שְׁטוּתִֿים

When such nouns are c haracterized by i (khirik vowel) as the only or last vowel in the noun, the shift ey applies in pluralization.

טַלִּיתֿ ← טַלֵיתִֿים

תַּכְלִיתֿ ← תַּכְלֵיתִֿים

תַּמְצִיתֿ ← תַּמְצֵיתִֿים

תָּענִיתֿ (\תַּעֲנִיתֿ) ← תַּעֲנֵיתִֿים


Lexicon

For individual words, please consult the evolving Ashkenazic Dictionary, and please inform us if the items you seek are not yet included. Here, we will restrict ourselves to the most frequent distinguishing lexical feature (vis-a-vis Israeli) and one frequently applicable principle.

The everyday word for ‘want’ (or ‘wish to’) is the root חפץ√, conjugated as follows:

want (/wish) to

חפץ√

:present tense 

אֲנִי\אַתָּה\הוּא — חָפֵץ [khófeyts] וגם: [khoféyts];

אֲני\אַתּ\הִיא – חֲפֵצָה [kh(a)féytso];

{וגם, ל″ז ול″נ (ל″י): חָפְצַנִי [khoftsáni] ′אֲנִי חָפֵץ′}

אֲנַחְנוּ\אַתֶּם\הֵם — חֲפֵצִים [kh(a)féytsim];

{וגם, ל″ר: חָפְצַנוּ [khoftsánu] ′אֲנַחְנוּ חֲפֵצִים′}

אֲנַחְנוּ\אַתֶּן\הֵן — חֲפֵצִוֹתֿ [kh(a)féytsoys];

:past tense 

אֲנִי חָפַצְתִּי [khofátsti] \ אַתָּה חָפַצְתָּ [khofátsto] \ הוּא חָפַץ [khófats] וגם: [khofáts];

אֲני חָפַצְתִּי [khofátsti] \ אַתּ חָפַצְתְּ [khofátst] \ הִיא חָפְצָה [khóftso] וגם: [khoftsó];

אֲנַחְנוּ חָפַצְנוּ [khofátsnu] \ אַתֶּם חֲפַצְתֶּם [kh(a)fátstem] \ הֵם  חָפְצוּ [khóftsu] וגם: [khoftsú];

אֲנַחְנוּ חָפַצְנוּ [khofátsnu] \ אַתֶּן חֲפַצְתֶּן [kh(a)fátsten] וגם: [kh(a)fatstén]\ הֵן חָפְצוּ [khóftsu] וגם: [khoftsú];

:future tense 

אֲנִי אֶחְפּוֹץ [ékhpoyts] וגם: [ekhpóyts] \ אַתּה תַּחְפּוֹץ [tákhpoyts] וגם: [takhpóyts] \ הוּא יַחְפּוֹץ [yákhpoyts] וגם: [yakhpóyts];

אֲני אֶחְפּוֹץ [ékhpoyts] וגם: [ekhpóyts] \ אַתְּ תַּחְפְּצִי [takhpətsí] וגם: אַתְּ תַּחְפּוֹצִי [takhpóytsi] \ הִיא תַּחְפּוֹץ [tákhpoyts] וגם: [takhpóyts];

אֲנַחְנוּ נַחְפּוֹץ [nákhpoyts] וגם: [nakhpóyts] \ אַתֶּם תַּחְפְּצוּ [takhpətsú] וגם: תַּחְפּוֹצוּ [takhpóytsu] \ הֵם יַחְפְּצוּ [yakhpətsú] וגם: יַחְפּוֹצוּ [yakhpóytsu];

אֲנַחְנוּ נַחְפּוֹץ [nákhpoyts] וגם: [nakhpóyts]; אַתֶּן \ הֵן — תַּחְפּוֹצְנָה [takhpóytsno]


Semantics

  1. 1. Many individual semantic features are recorded in the Dictionary. One general principle that covers many items is the retention of specifically traditional Jewish meanings for items from Jewish culture, religion and heritage, while employing others for more universal concepts

  2. It is impolite to address people in the second person via a second person sg. pronoun (אַתָּה and אַתּ), unless these are intimate friends or relatives or little (usually preteen) children. Classic Ashkenazic uses third person endings effixed to כָּבוֹד [] ‘honor’, e.g. ֹכְּבוֹדו ([kvóydoy] you, formal m. sg.), ּכְּבוֹדָה ([kvóydo] you, formal f. sg.), with appropriate third person verbs to match. However, modern Haredi usage simply uses second person plurals instead of singulars  with the appropriate second personal plural verbs, sometimezs also in tthe first person (e.g. formal sg.  קבלנו את מכתבכם ‘I received your letter’), using the morphological plural in place of the classic Ashkenazic third person usage.


Syntax

  1. The concept  ‘need’ (/’must’ /’have to’) is most frequently expressed via the preosition עַל (‘on’, ‘upon’, cf, Eng. ‘incumbent on me’) in reflexive mood with the appropriate objective personal pronoun. E.g. עלי ללכת (‘I have to go’), עלינו לזכור (‘We must remember’), etc.

  2. First person verbs are often formed by the morphological compound of stem+ending, in addition to the option of using a pronoun and verb, e.g.:

חשבני (אנע חושב \ חושבת)

חפצני (אני חפץ \ חפצה)

שאלני (אני שואל \ שואלת)

 



Appendix 1: Excerpt from Daniel Persky’s Correct Hebrew (N.Y. 1962). Please use handles to turn pages.

Perski for manual of Ashkenazic


Ashkenazic Mini-Dictionary




לא תם ולא נשלם

בדפוס ר′ אליה⸗לייזער מדפיס

 

בווילנא

 

Comments are closed.